שאלתי מאתמול, תודה מראש.

הי,
ישנם תינוקות שהם יותר "עצלנים". בדרך כלל מדובר או בקושי תנועתי כלשהו המקשה על התפתחות התנועה ולכן הם פחות בוחרים להתנסות ולהתאמץ, או פינוק או סתם חוסר מוטיבציה. תפקיד ההורים הוא ליצור את הסביבה והסיטואציה המתאימים בכדי לספק גירוי מספיק על מנת לעורר את התינוק להתנסות ולהתקדם. לפני שאת מתחילה בתרגילים ספציפים לעלייה על שש, שימי לב למספר דברים:
1. האם יתר השלבים ההתפתחותיים עד כה בוצעו נכון, האם היתה זחילת גחון והאם היתה סימטרית וכדומה.
2. האם יש בסביבה שבה הילדה שוכבת המון צעצועים. במקרה כזה אין לה הרבה סיבות להתאמץ ולהתקדם כיוון שניתן תמיד להגיע למשהו אחר שהוא קרוב יותר.
3. האם היא שוכבת מספיק על הבטן.
4. האם יש נטייה להרימה מייד עם כל בכי. במצב כזה היא לומדת שכשקשה לה היא רק צריכה לבכות והמאמץ נכסך ממנה. חשוב לנסות ולשים לב מתי זה בכי של פינוק ואולי ניתן לדרוש ממנה יותר (לשכב לידה, לדבר אליה ולנסות להרגיעה מבלי להרים אותה וכדומה) ומתי זה באמת בכי של מצוקה שבה היא זקוקה לכך שירימו אותה.
במידה ואת לא מצליחה להגיע בכוחות עצמך לאיזון העדין הזה שבו צריך מצד אחד לספק לה את החום והבטחון ומצד שני גם להביאה ליותר פעילות עצמאית אני ממליצה להעזר במדריכה.
תרגילים:
1. על משטח מוטה (שיפוע בג'ימבורי, מזרון מיטת תינוק שנשען על ספה) - להעמיד על שש, להצמיד לה את הרגליים ולהחזיקן באמצעות הרגליים שלך. לאחוז אותה באזור הצלעות ולהניע קדימה ואחורה. תרגיל זה מכיר לה את התנוחה של עמידת שש ומלמד אותה להעביר משקל לידיים ולרגליים, דבר שהוא הכרחי לזחילה.
2. על גליל או שמיכה מגולגלת להעמיד אותה על שש כך שהחזה נתמך על ידי הגליל. ניתן גם להניע קדימה ואחורה ואפילו לתת לה לנסות לצאת ממצב זה בכוחות עצמה. זה מאוד יחזק את שריריה.
3. לפזר כריות על הרצפה כך שאין הרבה חללים ביניהן. להניח אותה באמצע ולקרוא לה לצאת. אפשר לגרות אותה לצאת עם צעצוע אהוב או בועות סבון. ההתקדמות על משטח הכריות מחייב אותה להשתמש בגפיים בצורה שונה מאשר על רצפה ישרה. זה מלמד אותה להתנתק מהרצפה ולהרים את הגחון וכן מחזק מאוד את השרירים.
4. לשפר שיווי משקל - תנועה במרחב, נדנה, גילגולים, על צלחת וסטיבולרית (צלחת מתנדנדת כמו שיש בג'ימבורי) תנועה לכל הכיוונים. על כדור פיזיו בישיבה (ישיבה רק לצורך התרגיל) תנועה לכל הכיוונים.
5. רפלקס הבלימה וחיזוק חגורת הכתפיים - להרים עם הפנים החוצה כשאת מחזיקה בבית החזה שלה ובהדרגה לקרב אותו לרצפה עם הראש. לחכות לתגובה של שליחת ידיים לרצפה.
6. דחיפה עם כפות הרגליים - להשכיב על הגב ולהצמיד כפות רגליים לרצפה (רוחב האגן, לא קרוב מדי לטוסיק) ולחכות שהיא תדחף כלפי מעלה. אם אין דחיפה, מעט ניעות מהברכיים לכיוון כפות הרגליים והקפצות אגן וחזרה על הצמדת הרגליים. תרגלי זה מאפשר לימוד דחיפה עם הרגליים.
בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502