בכי פתאומי בלילה

הי חופית,
כמובן שקשה לדעת מה בדיוק מפריע, אך סך כל מה שציינת אופייני להתחלה של צמיחת שיניים. יש תינוקות שיותר סובלים בערב וכמובן שזה גם משפיע על התאבון. צמיחת השיניים יכולה לארוך זמן רב, כך שגם אם זו הסיבה לא בהכרח תראו שיניים בקרוב. אולי תוכלו לראות שהחניכיים מעט נפוחים. סיבה נוספת יכולה להיות התפתחות מחלה או סתם מתח רב שנצבר במהלך היום.
בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

שלום,
טוב, הילדה עכשיו בת חצי שנה בדיוק. ועכשיו המצב ממש החמיר. ביומיים האחרונים הילדה מתעוררת בצרחות כחצי שעה אחרי ההרדמה ושום דבר לא עוזר - רק להרדים אותה על הידיים ורק אחרי שהיא נרדמת עמוק אני יכולה לשים אותה במיטה כי אחרת הכל חוזר על עצמו!
בעבר הייתי מביאה לה מוצץ או מביאה לה מים והכל היה בסוף בסדר, עכשיו זה בכי היסטרי קורע לב :-(.
בנוסף, במהלך היום היא לא נותנת לי מנוחה. אני נעלמת לה מהעין היא בוכה - ובכלל נדמה פתאום שמילדה רגועה הפכה להיות ילדה בכיינית - אבל בכי כזה אמיתי.
שיניים עוד לא יצאו למרות שרואים התקדמות לכיוון.
מה את מציעה לי לעשות? אני כבר לא יודעת איך להתנהג! להרים, לא להרים, לתת לה לבכות בצרחות או לגשת אליה - אני לא רוצה להקנות לה הרגלי שינה רעים.. בבקשה עזרה, ייעוץ, משהו...
תודה:-)

הי חופית,
גם אם עדיין לא רואים את השיניים, ייתכן והיא סובלת מכאבים. לא צריך להתעלם מכך והרמה של תינוק בוכה והרגעה בידיים תפגע פחות בהרגלי השינה מאשר התסכול וחוסר הבטחון של תינוק שסובל ולא מקבל חיבוק. בהמלך הגדילה של התינוק עוברים כל כך הרבה שינויים, ומה שהיה נכון אתמול כבר אינו נכון היום וחוזר חלילה. אני מציעה כן לגשת אליה כשהיא בוכה. לנסות קודם להרגיעה במיטה על ידי עיסוי (מעין מעיכות בשכמות, ידיים גב ורגליים). העיסוי יכול לעזור לה להרפות ולחזור לשקט. אם היא לא נרגעת אז כמובן להרים ולהרגיע בידיים. במידה ומראש היא מתחילה עם בכי היסטרי אז אין צורך להתחיל בעיסוי אלא ישר להרגיע בידיים. גם הבכי במהך היום יכול לנבוע מכאבים שהיא חווה וכן מחרדת נטישה שיכולה להתחיל בגיל זה. בכל מקרה השתדלי לקבל את ההתנהגות שלה בהבנה ולהשאר רגועה בכל התהליך. רגיעה שלך תעזור גם לה להרגיש שאת בטוחה במה שאת עושה ולכן גם לה יהיה קל יותר להרגיש בטחון.

הי לירון,
ניתן לגמול מהרדמות גם מבלי להפסיק את ההנקה.
במצב זה כדאי שלא את תהיה מעורבת בתהליך ההרדה. את ההנקה צריך לעשות לפני שהתינוק ממש עייף ורוצה לישון ואז מישהו אחר צריך להרדימו. בהתחלה זה יהיה על הידיים, ולהניח אותו במיטה לאחר שנרדם. בהדרגה מתחילים להניחו מעט לפני שהוא ממש נרדם עד להרדמות מלאה במיטה. סביר להניח שבהתחלה הוא יתעורר מיד ויבכה. אני לא בעד להשאיר תינוק לבכות, אלא להרימו ולהרגיעו ושוב להניח. בלילות הראשונים הוא יכול לקום כך גם 10 פעמים עד שילך ממש לישון, אך בסופו של תהליך (ארוך וקשה) הוא ילמד לישון לבד וללא ציצי. תאגרו הרבה כוחות ותתחילו בתהליך רק כאשר אתם מוכנים להכנס אליו מבלי להשבר.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

אכן, כמו שאמרת צמחה לה שן. ועכשיו היא בריאה כמעט לגמרי. עדיין היא מתעוררת אחרי חצי שעה (לשנת הלילה) ופשוט צורחת - לא מכינה אותנו ישר מתחילה עם צרחות..רק ורק ידיים יעזרו פה - ניסיתי הכל! בכל מקרה יש לי הרגשה שזו חרדת נטישה ואני אסביר: היא גמורה מעייפות ונרדמת על הידיים שלי. כשאני עומדת לשים אותה במיטה היא מיד מתחילה לצרוח ותופסת אותי בכל הכוח (בחולצה ומחבקת אותי חזק). בלילה האחרון בעלי שכב לידה על המיטה שלנו (אחרי שהרגיע אותה) והיא נרדמה כמובן וכמה כל כמה דקות התעוררה ועמדה מיד לצרוח אבל כשראתה אותו בזווית העין כאילו הייתה רגועה והמשיכה לישון.
לשאלתי: איך עליי להתנהג במצב כזה? איך אצליח להרדים אותה שלא על הידיים? זה אמור לעבור מתי שהוא? אני מניחה שכן אבל תהיתי אם זה שכיח ומה בדרך כלל קורה במצבים כאלו?
שוב תודה

הי חופית,
תקופת צמיחת השיניים היא ארוכה. לרוב זמן קצר לאחר השן הראשונה מגיעה גם השניה לידה. הרבה תופעות של בכי לא מוסבר והצמדות להורים אנו יכולים רק בדיעבד להגיד שזה היה בגלל השיניים כיוון שהכאבים יכולים להופיע זמן רב לפני הופעת השן ממש. גם חרדת נטישה כבר יכולה להתחיל (למרות שלרוב זה מעט יותר מאוחר). אנחנו כנראה לא נוכל ממש לדעת מה הגורם לבכי, זה יכול להיות אחת משתי התופעות שציינת או אפילו שילוב של שתיהן. בכל מקרה וללא קשר לגורם, מה שבתך צריכה כרגע זה את החום, האהבה ותחושת הבטחון שאתם יכולים להעניק לה. לא להשאיר אותה לבכות ולצרוח אלא לגשת ולהרגיע גם אם צריך על הידיים. ואם יש צורך להשאר לידה עד שנרדמת ממש. זו תקופה שעוברת (ויכולה גם לחזור שוב ושוב). חשוב בתור הורים להיות רגישים לצרכי התינוק ובמצב כזה שאתם מרגישים שקשה לה, אז להיות שם לידה ובהדרגה לנסות לחזור להרגלים הקודמים. מי שמצליח להלך על הקו הדק שבין פינוק לבין מתן מענה נכון במצבים של קושי הוא בר מזל. העצה הנכונה ביותר היא לסמוך על האינטואיציות שלכם. גם אם לא תמיד עושים את הדבר הנכון ביותר הרי שכך תתנו את המיטב שלכם ותעברו תקופות קושי כאלו וגם אחרות בהמשך.

בהצלחה,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502