בת שנה ושמונה לא הולכת לבד

הי רחלי,
בנושא התפתחות השפה יש להתיעץ עם קלינאית תקשורת. העיכוב בהתפתחות השפה לעיתים קשור גם בעיכוב במוטוריקה הגסה. לפעמים המוח עסוק מאוד ביציבה ושמירה על שיווי משקל כך שעניין השפה נשאר בצד. לרוב במצבים כאלו נראה קפיצה בהתפתחות הקוגניטיבים לאחר שהתינוק ייצב את הליכתו.
לצורך שיפור יכולת ההליכה אני ממליצה לתרגל:
1. שיווי משקל - על ידי תנועה במרחב, נדנדה, בישיבה על כדור פיזיו תנועה לכל הכיוונים. להושיב על מזרון ולתת למזרון משיכות קלות שמוציאות מעט משיווי משקל וכו'. הכל מתוך משחק והנאה.
2. כיפוף ויישור של הרגליים - בזמן העמידה ליד רהיט, להגיש צעצוע או בועת סבון ליד אחת מלמטה. התרגיל נועד ללמד לנתק יד אחת, לעשות רוטציה של האגן ולכופף ברכיים על מנת להגיע לבועה. אתו הדבר לעשות גם ליד שנייה. באופן דומה לאחר שיש כיפוף (לא ישיבה מלאה) להגיש בועה מלמעלה כדי לתרגל את ההתרוממות לעמידה מתנוחה זו. השיפור בשיווי המשקל והשליטה בכפיפה והתרוממות ללא נפילה ישפרו רבות גם את הבטחון העצמי שהוא חשוב ביותר לצורך התקדמות להליכה עצמאית. וכן הרוטציה של האגן משפרת את התנועתיות הדרושה לשלב זה.
3. עדיף להמנע מלהוליך אבל לא תמיד ניתן לעמוד בזה כיוון שהילדה בודאי כבר דורשת שיוליכו אותה. כשאת מוליכה אותה, הוליכי עם תמיכה כשהיא אוחזת רק באצבעך, הקפידי לתת לה אצבע קרוב לאגן שלה ולא מגבוה. התמיכה מגבוה מביאה לכך שהיא בעצם נשענת קדימה או נתלית עליך וכך היא הולכת מבלי שממש מפעילה את מערכת שיווי המשקל שלה (דבר שנחוץ להליכה עצמאית). ברגע שהתמיכה נמוכה וקרובה לגופה, הרי שהיא חייבת לייצב עצמה טוב יותר באופן עצמאי, וזה יעזור לשפר את יכולתה וגם את בטחונה לקראת הליכה עצמאית.
4. בנוסף את יכולה לשים לה שני חפצים קרובים כך שהיא תוכל לעבור בינהם תחילה על ידי הושטת יד (בזמן זה גם נבנה הבטחון שהיא יכול לעזוב את התמיכה וללכת לבד) ולאט לאט מרחיקים כך שהיא תעשה צעד לבד בכדי לעבור מאחד לשני.
5. תרגיל לאבות (אבל גם אמהות יכולות): להושיב אותו על הכתפיים, לאחוז באגן ולרקוד. מידי פעם לעצור ולהטות את הגוף מעט קדימה, אחורה ולצדדים. הטיית הגוף שלנו תביא אותו לתרגול של מערכת שיווי המשקל וכן תעזור לפתח את התנועתיות הנחוצה לשמירה על איזון.

בכבוד רב,
שירי קאשי