לא רוצה לשכב על הבטן

הי תמי,
הקושי לשכב על הבטן יכול לנבוע משינויים שעוברת מערכת העיכול למשל וכן מסיבות שונות. בכל מקרה לא כדאי לותר אך גם לא לעשות את התהליך מתוך בכי ומצוקה אלא להכין את גוף התינוק לשכיבה על הבטן:
. להחזיק בתנוחת ערסול תוך כדי תנועה וקול, מביא להרפיית שרירי הבטן. לאחר רגעיה מלאה בערסול או אפילו הרדמות להעביר לשכיבה על הבטן. לתת טפיחות בישבן לכיוון הראש, כך שתיווצר תנועה שתגיע עד הראש.
2. תהליך "שיפור שכיבה על הבטן" - תהליך שיש לבצע את כולו כהכנה לשכיבה על הבטן. נתחיל מהשכבת התינוק על הגב שם נוח לו ומוכר לו יותר. יוצרים קשר של אמון עם התינוק ועל ידי שפשופים וטפיחות על בית החזה מביאים לרגיעה. מרימים רגליים לכוון בית החזה ויוצרים התעגלות של הגב ושקיעה של בית החזה. עוזרים לתהליך על ידי הרמת האגן ושימוש בקול ומגע בבית החזה. מניעים את האגן במעגלים לשני הכיוונים. מבצעים הקפצות של האגן. אוחזים מתחת לקיפול הברך והקפצות למעלה/למטה תוך כדי שילוב של קול. על ידי שפשופים וטפיחות משפרים את התנועתיות של בית החזה. מחזיקים רגליים ביד אחת ויד שנייה מתחת לאגן ובהדרגה מגבירים את תנועת התעגלות הגב כשמרימים רגליים לכיוון בית החזה. מגלגלים מהגב אל הצד על ידי כפיפה של רגל אחת וגלגול לכיוון הרגל הישרה. כל פעם לצד אחר בלי להשתהות. אח"כ עוברים לשהייה ארוכה יותר על כל הצד. תינוק שמנסה לזקוף את ראשו על הצד נעזור לו להניח אותו על ידי הרמת האגן וניעות קדימה ואחורה. לבסוף מגלגלים גלגול מלא עד לבטן.

תעשי את התהליך בתחילה פעמים עד שלוש ביום ולאט לאט תאריכי את זמן השהות על הבטן.

בכבוד רב,
שירי קאשי