לא רוצה לשכב על הבטן

הי מירב,
ככל שתינוק שוכב זמן ממושך יותר על הגב הוא מאבד את היכולת לשכב על הבטן. השכיבה על הגב יוצרת תבנית גופנית של בית חזה גבוה ונוקשה ושרירי גב מקוצרים. תבנית גופנית זו מתקבעת והופכת את השכיבה על הבטן לפחות ופחות נוחה. מהסיבה הזו ככל שעובר זמן וככל שמתרגלים פחות המצב מחמיר. חשוב להרבות בשכיבה על הבטן על מנת למנוע את היווצרות התבנית הגופנית הנ"ל ועל מנת לאפשר המשך התפתחות תקינה.
תרגילים לשיפור השכיבה על הבטן:
1. להחזיק בתנוחת ערסול תוך כדי תנועה וקול, מביא להרפיית שרירי הבטן. לאחר רגעיה מלאה בערסול או אפילו הרדמות להעביר לשכיבה על הבטן. לתת טפיחות בישבן לכיוון הראש, כך שתיווצר תנועה שתגיע עד הראש.
2. תהליך "שיפור שכיבה על הבטן" - תהליך שיש לבצע את כולו כהכנה לשכיבה על הבטן. נתחיל מהשכבת התינוק על הגב שם נוח לו ומוכר לו יותר. יוצרים קשר של אמון עם התינוק ועל ידי שפשופים וטפיחות על בית החזה מביאים לרגיעה. מרימים רגליים לכוון בית החזה ויוצרים התעגלות של הגב ושקיעה של בית החזה. עוזרים לתהליך על ידי הרמת האגן ושימוש בקול ומגע בבית החזה. מניעים את האגן במעגלים לשני הכיוונים. מבצעים הקפצות של האגן. אוחזים מתחת לקיפול הברך והקפצות למעלה/למטה תוך כדי שילוב של קול. על ידי שפשופים וטפיחות משפרים את התנועתיות של בית החזה. מחזיקים רגליים ביד אחת ויד שנייה מתחת לאגן ובהדרגה מגבירים את תנועת התעגלות הגב כשמרימים רגליים לכיוון בית החזה. מגלגלים מהגב אל הצד על ידי כפיפה של רגל אחת וגלגול לכיוון הרגל הישרה. כל פעם לצד אחר בלי להשתהות. אח"כ עוברים לשהייה ארוכה יותר על כל הצד. תינוק שמנסה לזקוף את ראשו על הצד נעזור לו להניח אותו על ידי הרמת האגן וניעות קדימה ואחורה. לבסוף מגלגלים גלגול מלא עד לבטן.
3. לעניין אותו בזמן השכיבה על הבטן על ידי הפנים שלך, לשיר לו בקול, על ידי צעצוע מעניין וכל העולה על רוחך. המטרה היא להסיח את דעתו ולעניין אותו מספיק כך שהשהייה על הבטן תהיה נעימה ככל האפשר.

כמובן לא צריך להגיע לבכי היסטרי והעיקר שישכב על הבטן , אבל לא מיד להרים כשהוא בוכה אלא לנסות קודם ולרתק אותו מספיק כך שהוא יהנה.


בכבוד רב,
שירי קאשי