התקפי זעם?

אראל בן חמישה חודשים , עד לפני שבוע היה ממש כשמו-מלאך. היה אוכל, ישן, צוחק המון ובוכה רק לעיתים רחוקות ורק עם סיבה ברורה

לאחרונה החלה תופעה חדשה ומעט שמדאיגה, לעכברון יש התקפי עצבים המתבטאים בצעקות עצבניות ולאחריהן בכי. הדבר לא קורה כל היום אלא

א בעיקר על רקע הרצון המתגבר לדחוף כל דבר לפה. כשנמצא בנדנדה/אוניברסיטה ומנסה למשוך אליו את אחת הבובות יותר נכון לעקור אותה על מנת לדחוף לפה ולא מצליח/כשמכניס לפה ולא ממש לטעמו או בנוחיות שציפה לה (לדעתי)..אז מגיעים העצבים.. (במקרה זה אני קושרת את התגובה לגירוי/כאב חניכיים)

ב אתמול היינו בסופר וכל ילד שעבר לידו זכה לצעקה מאיימת (היינו בשוק..)

על אף העובדה שיש לו חצי שורשים מרוקאים :) .אנחנו ממש לא צועקים /רבים ובטח שלא בסביבתו.. ברור שהוא עדיין קטן ויתכן וזה טבעי, ובכל זאת.. ידוע לי כי השנים הראשונות לחיים הן קריטיות לעיצוב אישיות עד כדי מצב בלתי הפיך..ולצורך הנחלת הרגלים נכונים אני קצת בדילמה כיצד לנהוג ? לרוב אני פשוט משחררת לו את הבובה/מנסה להסיח דעתו בדברים אחרים..יש עוד דרך לפיה עלי לנהוג? להתעלם? להגיב שונה? האם מדובר בהכנה לבאות או שאני היסטרית לשווא ?

תודה ענקית מראש מיכל