לא אוהב על הבטן

שלום

המצב מאוד מוכר... הנה כמה דברים שעשיתי ומאוד מאוד עזרו:
אני יכולה להגיד שאני החלטתי לעשות לו מעין 'תכנית' וכל פעם היה קצת על הבטן ועוד על הבטן, הרבה מסג'ים לגב (יש מקומות באינטרנט שמסבירים איך), ובעיקר -

הוצאתי אותו ה ח ו צ ה ושמתי אותו על הבטן מול דברים שעניינו אותו - פתאום ראיתי שהוא מחזיק הרבה זמן (רבע שעה ואף יותר רצוף בלי להוריד את הראש!) לעומת הבית שפשוט לא עניין אותו..
ואז שפצרנו את העגלה והתחלנו להניח על הבטן כך שיכול להסתכל החוצה - היום הוא בוכה שהוא על הגב ורוצה רק להיות על הבטן ולהסתכל! :) אני מתה על זה כי הוא מאוד עצמאי ככה - שנמאס לו מניח את הראש והולך לישון..

**בנוסף - וזה להחלטתך בלבד - שמנו אותו לישון על הבטן במשך היום והיום (בן 3.5) גם בלילה.

פתרון פחות מפחיד היה גם לשים אותו עלי הרבה זמן כשהוא על הבטן ואני שוכבת על הגב כדי שיקשר את התנוחה הזאת של על הבטן למשהו נעים כיפי ומוכר.. זה מאוד עזר להתחלה.

בקיצור - הבית לא מעניין. אה- מה שכן עניין בבית היה לצערי הטלוויזיה..החלטתי להקריב ולאפשר כי ככה לא רק שהיה על הבטן אלא גם הרים מאוד את הראש. אחרי שהשתפר מאוד הפסקתי.

בהצלחה!! ולא לוותר! (היום אבא שלי מתעצבן עלי שהתינוק על הבטן כל הזמן..)

הי שגית,
נושא השכיבה על הבטן חוזר על עצמו אצל תינוקות רבים. אכן הדרך הראשונית היא למצוא את מה שכן מעניין. וכפי שכבר הציעו לך לעיתים כשיוצאים החוצה מהבית הדברים נראים אחרת (וזה נכון לגבי תחומים רבים כמו למשל בהמשך ישנם תינוקות שבחוץ אוכלים הרבה יותר טוב). מעבר לכך אם יש עגלה שניתן לשכב בה על הבטן הרי שהתנועה בזמן טיול בעגלה עוזרת למשוך את השהות על הבטן וכן להרפות את הגוף ולהניח כך את הראש לשינה טובה על הבטן (זו יכולה להיות שינה בהגחה לעומת שנת לילה שהיא פחות מומלצת). מעבר לכך כמובן שיש תרגילים. לגבי התהפכויות זה עדיין מוקדם. אני לא ממליצה עדיין על תרגול בנושא אלא להתמקד על שיפור השכיבה על הבטן ומשם גם יהיה שיפור והתקדמות בנושא ההתהפכויות שאמורות להתרחש בין גיל 4-6 חודשים.
תרגילים לשיפור השכיבה על הבטן:
1. להחזיק בתנוחת ערסול תוך כדי תנועה וקול, מביא להרפיית שרירי הבטן. לאחר רגעיה מלאה בערסול או אפילו הרדמות להעביר לשכיבה על הבטן. לתת טפיחות בישבן לכיוון הראש, כך שתיווצר תנועה שתגיע עד הראש.
2. תהליך "שיפור שכיבה על הבטן" - תהליך שיש לבצע את כולו כהכנה לשכיבה על הבטן. נתחיל מהשכבת התינוק על הגב שם נוח לו ומוכר לו יותר. יוצרים קשר של אמון עם התינוק ועל ידי שפשופים וטפיחות על בית החזה מביאים לרגיעה. מרימים רגליים לכוון בית החזה ויוצרים התעגלות של הגב ושקיעה של בית החזה. עוזרים לתהליך על ידי הרמת האגן ושימוש בקול ומגע בבית החזה. מניעים את האגן במעגלים לשני הכיוונים. מבצעים הקפצות של האגן. אוחזים מתחת לקיפול הברך והקפצות למעלה/למטה תוך כדי שילוב של קול. על ידי שפשופים וטפיחות משפרים את התנועתיות של בית החזה. מחזיקים רגליים ביד אחת ויד שנייה מתחת לאגן ובהדרגה מגבירים את תנועת התעגלות הגב כשמרימים רגליים לכיוון בית החזה. מגלגלים מהגב אל הצד על ידי כפיפה של רגל אחת וגלגול לכיוון הרגל הישרה. כל פעם לצד אחר בלי להשתהות. אח"כ עוברים לשהייה ארוכה יותר על כל הצד. תינוק שמנסה לזקוף את ראשו על הצד נעזור לו להניח אותו על ידי הרמת האגן וניעות קדימה ואחורה. לבסוף מגלגלים גלגול מלא עד לבטן.
3. לעניין אותו בזמן השכיבה על הבטן על ידי הפנים שלך, לשיר לו בקול, על ידי צעצוע מעניין וכל העולה על רוחך. המטרה היא להסיח את דעתו ולעניין אותו מספיק כך שהשהייה על הבטן תהיה נעימה ככל האפשר.

כמובן לא צריך להגיע לבכי היסטרי והעיקר שישכב על הבטן , אבל לא מיד להרים כשהוא בוכה אלא לנסות קודם ולרתק אותו מספיק כך שהוא יהנה.


בכבוד רב,
שירי קאשי