מורכב...

שלום רב,
יש לי תינוק בן שנה בדיוק. זה עוד נקרא תינוק ? פעוט?
וילד נוסף עם הפרש מאוד גדול של 12 שנה.
יש לי שאלות כלליות ואני מאוד מקווה שתוכלו לעזור לי.
אני בת 36, לצערי לא עם אותו כוח של אותו גיל שילדתי בו את הבכור שהייתי בת 24 ומרגישים את ההבדל אצלי.
הקטן רוצה כל היום ידיים וידיים. שמתי בלית ברירה על הליכון אפילו שאמרו לי שלא ממליצים לי.
זה ממש מצב לא רצוי. הוא לא מוכן להיות על שמיכה ברצפה או מזרן גדול של פעילות, או בלול או במיטה שלו, הוא ישן איתי במיטה זוגית שלי, אני לבד חד הורית אז זה מקובל עלי וסבבה לי עם זה.
הבעיה העיקרית שאני נחלשת מאוד, היו לי דקירות בחזה , קושי לעמוד על הרגליים כל היום איתו.
כשאני שמה אותו על הרצפה אז אימי מאוד כועסת וטוענת שזה חורף, מה שדי נכון, ושהוא יתקרר ולא רצוי אפילו דקה שיהיה על הרצפה. אני אמנם מלבישה חם אבל אין מנוס מלשים אותו קצת על הרצפה עם משחקים. גם בזה הוא מחזיק מעמד פה ושם ושוב מטפס על רגליי למטה ומושך את המכנסיים שאבין לקחת אותו בידיים. מאוד קשה לי פיזית ונפשית. אני לא חזקה אחרי הלידה כי יש לי אנמיה מאוד רצינית למרות לקיחת ברזל.גם בלילה אני ישנה עם עין אחת פקוחה להשגיח עליו ועין אחת סגורה כדי להמשיך לתפקד למחרת. מקלחות אני עושה לו בחדרי אחרי חימום של שעה במזגנית,
ואז עוטפת אותו כמו שרק נולד. זה לא קיצוני אבל חוששת מאוד להתקררותו.
הוא מאוד אוהב אקשן, רעש של מוסיקה ושירימו אותו וירקדו איתו כי הייתי עושה את זה המון איתו מאז שנולד. גם רצפות זה בעיה רצינית, אני כל בוקר שוטפת עם דליים של מים וסבון, זו לא אובססיה הוא פשוט מרים כל פירור שיש ברצפה, וכמה שהיא תהיה נקיה לא מספיק, כי בכל זאת הבן הגדול נכנס עם חברים ובוץ בנעליים, ויש שערות ולכלוכים מפה ומשם. אני כבר לא מוצאת את הצפון שלי.
אולי זו התסמונת של השנה הראשונה שכך הוא עדיין לא הולך רק זוחל. גם אין לי שולחן עומד בסלון שבו הוא יוכל בעצם להרים את עצמו ולהתמודד עם עמידה ולהחזיק משהו הכל כאן עם גלגלים אז מן הסתם הוא נופל. גם ישיבה שלו היא ישיבת W או ישיבה עם רגל אחת חיצונית אחורה ורגל אחת פנימית לכיוון השתן, לא יודעת למה. אני ממש זקוקה להכוונה. גם מרגישה צורך לשחק איתו ולהיות איתו כל הזמן, לא נותנת לו זמן הרבה להיות לבד עם עצמו, פתאום יש הרגשה של אשמה שהוא משחק לבד ואני לא איתו כל דקה. אולי זה בי אבל זה לא גיל שצריך להיות איתם כל הזמן?
לתת בטחון? להיות בתמונה? בשדה הראייה שלו?
גם הקטע של המזון נורא מלחיץ אותי כי אני מרגישה צורך לתת לו משהו לאכול כל שעה.
משום מה נראה לי שקטנים צריכים לאכול ולא כל 3 או 4 שעות כמו בגיל ינקות.
כעיקרון משתדלת שיאכל נורמלי ונכון. בוקר: מטרנה עם דייסת שוקו 200 מ"ל, ואחר כך ב9 בבוקר פירות מרוסקים. ב10 מעדן גמדים, ב12 מרק עם ירקות ועוף. ב-3 אחר הצהריים אני בפלונטר אחרי כל מה שנתתי, אז או משהו חם מרק או מטרנה עם דייסת ויטמין C פרוביוטי