בכי היסטרי

אביטל שלום,
מה שאת עוברת מאוד מוכר להמון הורים. את מתארת את הטיפול היחידני והקשר ההדוק בניכן. בתך כבר יודעת להבדיל בינך לבין אחרים ומבטאת זאת בדרך התקשורת שלה שזה בכי.
חשיפה לאנשים אחרים למרות שהיא קשה היא הכרחית עבור בתך. את מכינה אותה לחיים האמיתיים, שם אמא לא נמצאת כל הזמן וצריך ללמוד להירגע גם אצל מטפל אחר מסור ואוהב.
אני מסכימה עם בן זוגך בעניין חשיפה לתינוקות אחרים באיזו מסגרת. את יכולה להתחיל זאת באופן הדרגתי, כמה ימים בשבוע חצי ימים ולאט לאט להכין אותה ליום מלא.
את צריכה להראות לה כי את בוטחת באחר שמחזיק ומרגיע אותה עכשיו אפילו שאת נמצאת ליד. אני יוןדעת שאילו מילים ובפועל זה מאוד קשה לביצוע. נסי לצאת כמה שעות מהבית ושמישהו אחר יטפל בה. תהליך הלמידה יתרחש והיא תלמד להירגע עם אחרים.
בהצלחה ובברכה,
אורנה

הי אביטל,
נתחיל מכך שזה טבעי שהיא רגילה יותר אליך ונרגעת יותר אצלך. תבדקי עם עצמך האם במשך היום היא זוכה לפינוק יתר. האם בוכה הרבה ונמצאת הרבה על הידיים. במידה וכן את צריכה קודם כל ללמוד כיצד להתמודד איתה במצב רגיל בבית וללמדה כיצד להרגע ולהיות יותר עצמאית. לשלוח לגן זה לא הפתרון לבעיה. השליחה לגן היא אפשרית, אך צריכה להיות משיקולים אחרים. מפגש עם ילדים ניתן להשיג גם בג'ימבורי או חוגי תינוקות למיניהם.

בברכה,
שירי קאשי