בן שנה ושלוש-הליכה

הי דניאלה
מה שאת מתארת הוא תופעה מוכרת ותקינה בה התינוק נסוג מעט מהתחלת ההליכה אבל תמיד יחזור אליה מאוחר יותר.אני דווקא חושבת שישי להסיר את הלחץ בשלב זה ולתת לתינוק למוצא את דרכו חזרה להליכה. כדאי לא להרבות בהולכה שכן זה דוחה את ההליכה העצמאית ואם כבר רוצים להוליך אז לעשות זאת כשידי התינוק בגובה מותניו ולא כשידיו למעלה, כך יפתח את שיווי המשקל העצמאי שלו.

אכילה עצמאית עם כפית היא תהליך ארוך ובד"כ האכילה עם היד היא מאוד חוויתית וחושית עבור התינוק ולכן אין צורך להאיץ גם פה:-)
בברכה
דבי גרוס

אני מורידה מהלחץ,אך משום ששמחתי כל כך קצת קשה לי עם זה,כי עכשיו הוא ממש לא מוכן,
יש לציין שגם חולה ביומיים האחרונים.
מה הפחיד אותו,אולי נפל בגן?יש לו סימן אדום איני יודעת מאיפה...
לצערי הסביבבה הקרובה שלי לא מורידה מהלחץ כי מבחינתם ילד בן 15 חודש כבר אמור ללכת,ואני מרגישה שמשהו פגום בילדי בגלל ההרגשה הרעה שנותנים לי...
וגם קשה לי לראות שהוא מפגר אחרי תנוקות שאפילו קטנים ממנו בגיל ולכן מאיצה בו,
בדברים אחרים יש לציין שבסדר גמור ואף מקדים את זמנו,תמיד עשה הכל לפי הטווח הרצוי.

הי דניאלה
לצערינו זה מסוג התחושות המלוות חלק מאיתנו כאמהות- השוואות, לחץ סביבתיוחיפוש אחר התשובה הנכונה...
נסי להתחזק מבפנים בלי קשר למה אומרים, רק מתוך התבוננות ואהבה נקייה לבנך, כמו שהוא, עדיין לא הולך. נסי להיות אסרטיבית לגבי הסביבה ולתת לה להבין שאת היא המחליטה לגבי בנך ושהכל בסדר איתו, הכל באמת בסדר!
מחלה בהחלט יכולה לגרום לנסיגה או לאי פעילות והסיבות האחרות לכך לא ממש ברורות, עזבי זה לא חשוב, יש לך בן בריא ומאושר וזה מה שחשוב באמת.
תמיד יהיה על מה לדאוג ולמה להשוות, זה אפילו הולך ומתגבר עם השנים, לכן כדאי להוריד את זה בעצמך כשזה עוד קטן..
בברכה
דבי גרוס דולב