בכי תשומת לב-גיל חודשיים וחצי

הי קרן,
כמובן שבגיל זה (ועוד והרבה זמן) אנו דואגים לכל צרכיו של התינוק. יחד עם זאת, כפי שציינת, אנו גם לא רוצים להפוך אותו למפונק. אין פה כללי אצבע עד איזה גיל ובאיזו מהירות לדאוג לצרכיו, כאן צריכה להכנס האינטואיציה שלך כאמא. כבר בגיל זה את לא צריכה לעשות דברים בריצה על מנת להגיע אליו כמה שיותר מהר אלא לעשותם בזמן סביר ותוך כדי לדבר אל התינוק. למשל לומר לו "אמא שוטפת ידיים ותכף תגיע אליך", "תכף האוכל מוכן" וכדומה. עצם שמיעת קולך יכולה להרגיע וללמדו שלפעמים מחכים קצת ואמא תכף תבוא.
תמיד תנסי להזכיר לעצמך שאצל ילד ראשון אנו מפנים את כל הזמן עבורו אך כשיש עוד ילדים בבית אז גם תינוק לומד מהר מאוד שצריך לפעמים לחכות. ילד שני ושלישי לומדים הרבה יותר מהר להרגיע את עצמם ולהעסיק את עצמם פשוט כי אין ברירה ולכן גם בילד ראשון אפשר להוריד מעט (וזה מאוד קשה לעשות) מהזמינות הבלתי פוסקת שלנו אליו.

בברכה,
שירי קאשי