מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- בכי וצעקות אצל המטפלתמורן15/09/2010
שלום רב,
בתי בת תשעה חודשים מתקשה לקבל את המטפלת שלה, עד היום היא הייתה איתי בבית . בדרך כלל היא ילדה חברותית צוחקת ושמחה שאינה מתקשה לקבל אנשים זרים ,משחקת באופן עצמאי ובעלת סדר יום קבוע.
מאז הגעת המטפלת (מזה שבוע) הילדה אינה מוכנה לקבל את המטפלת היא רק רואה אותה ומתחילה לבכות ולצרוח אינה מוכנה לישון,לאכול,לשחק,או לשבת שניה לבד היא חייבת אותי או את בעלי צמודים אליה.
כרגע אני נמצאת בבית ובעוד כחודש אני חוזרת לעבודה הבאתי את המטפלת לתקופת הסתגלות אך אנני רואה התקדמות מזה שבועיים אלא ההפך....
ניסיתי בשבוע הראשון לתת לילדה להתרגל בהדרגתיות המטפלת הייתה כל הזמן ברקע בזמן שאנחנו עסקנו בפעילות ולאט לאט החלה לקחת חלק בשעות המשחק והאוכל אך הילדה בכל פעם הייתה בוכה ומנסה להגיע אל הידיים שלי.
בשבוע השני המטפלת הציעהשאני יעלם וישאיר אותן לבד לתקופות זמן של כחצי שעה עד שעה. אך גם הדרך הזו אינה יעילה ואף המצב החמיר .הילדה החלה השבוע לצעוק ולבכות מתוך שינה ואינה מוכנה ללכת לישון במיטתה אלא רק על הידיים שלי אינה מוכנה להתקרב אל אף אדם חוץ ממני ובעלי (אפילו לא לסבא או סבתא או לדודות שאליהם תמיד הלכה בשמחה).
אני אובדת עצות ואנני יודעת מה לעשות עם בסיטואציה החדשה מחכה לתשובה מהירה ...................
מורן.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה למורן
אורנה עטאר16/09/2010מורן שלום,
מאחר וזהו נושא התנהגותי אני יכולה לענות לך רק מניסיון כאם ולא כמדריכה להתפתחות תינוקות.
יש תינוקות שהמעבר הזה קשה להם, בגיל הזה גם מתפתחת חרדת זרים וייתכן וזה מה שהיא חווה.
אני ממליצה להקרין המון בטחון ואמון במטפלת ולשדר לבתך שאת מעבירה אותה ליידים טובות וכן כל פעם לעזוב את הבית לקצת זמן בכדי שהיו לבד (ולהאריך את הזמן הזה כל פעם). לדבר עם בתך ולהסביר לה. למסור את בתך אל המטפלת לידיים ולא שהמטפלת תיקח אותה מהידיים שלך.
זו תקופה קשה אבל היא עוברת.
מאחלת לכם בהצלחה בהסתגלות.
אורנה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם טיפוסים חברותיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)








.jpg)
(1).jpg)
