התקפי זעם אצל תינוק בן שנה וחמישה ח

היי ימית,

התקפי זעם בגיל הזה הם דבר שכיח, לכל ילד יש את אורך זמן ההתקף שלו. לגבי התנהגות בזמן התקף, אני חושב שצריך פשוט לתת לתינוק להוציא את מה שיש לו בפנים ולתת לו לרעום. אני גם חושב שצריך מדי פעם לתת לו את האופציה להרגע עם חיבוק, אבל לתת לו לכעוס ללא התיחסות. מנסיון, לילדים יש חושים שהם קולטים שהם מקבלים תשומת לב גם אפילו שאת לא מסתכלת עליהם, איך הם עושים את זה ? לא יודע.... מה שאני יודע זה שאם ההתעלמות היא אמיתית, הזעם ישכח.

לגבי ההכאות, הם ללא ספק דרך לקבלת תשומת לב נוספת, אני חושב שאת יכולה לא להתייחס אליו כשהוא מרביץ. החינוך ללא להרביץ לווא דווקא נמצא באותם התקפי זעם, אלא בהתנהלות בתוך חברה, משחקים, ריב עם צעצועים וכו.
האם ישנם עוד התנהגויות כאלה ? איך הוא בחברת ילדים אחרים ?

חג שמח
עידן דולב
מדריך להתפתחות תינוקות

הוא נמצא במעון מגיל 9 חודשים והמכות שאני מתכוונת הם לא במעון דווקא, אלא לאחותו בת ה-4 לאביו ולי ואני לא בטוחה שהוא עושה זאת מתוך רוע משום שהוא ילד חביב חייכן ואהוב על כולם וכשהוא מכה זה בתוך צחוק. אין לו עוד התנהגויות של אלימות. להיפך, כשהוא מתלהב ממשהו הוא מכה על פנינו. דבר נוסף, הוא לא משחרר את אביו לרגע, מהשניה שהוא מגיע מהעבודה הוא לא מוכן לרדת מידיו לשניה ורוצה כל הזמן להיות עליו.אם הוא נתקל בסירוב הוא צורח ואינו מתעניין בשום דבר מסביבו. האם להרים אותו או שאם נתעלם לבסוף הוא יפסיק?

היי ימית
קשה לי לענות בלי לראות את התא המשפחתי והדינמיקה שיש בו בכנות. נסי ללמד אותו לחבק במקום להרביץ ולחשוב האם אפשר ללמד אותו תנועה אחרת כשהוא מתלהב ( מילה כלשהי של התלהבות)
לגבי אביו, אל תלחמו בו, אם הוא מרגיש צורך באביו שיתן לזה ביטוי.
בהצלחה
עידן דולב

הבן שלי גם בן שנה וחמש ויש לו ממשד התקפי זעם. הוא מתחיל לצעוק ולזרוק דברים (כל מה שנותנים לו הוא זורק, ואף מרים דברים וזורק אותם בעצבים), הוא מתכווץ כולו מעצבים וגופו ממש רועד שהוא מכווץ שיניים מעצבים). מה עושים עם זה? אני ממש מוטרדת מהעניין.