בן שנה ו 8

בני בן שנה ושמונה, החל ללכת בגיל שנה ושבע בלי שום סיבה שנמצאה.
כיום הולך אך לא יציב וכשממהר מעדיף זחילה. זה לא קשור לשאלה אבל אני מציינת למקרה שאתם תמצאו קשר.

מה שמטריד אותי הוא דווקא ההתפתחות הרגשית,
הוא עדיין אצל מטפלת ועוד חודשיים בערך הולך לגן.
הוא מאוד לא חופשי ליד ילדים אחרים ואני אסביר:
אני הולכת איתו לחוג מוסיקה אחת לשבוע כבר 3ח'
בחוג יש 6 ילדים ו 6 אמהות,
כשהמורה שמה במרכז החדר מלא רעשנים , הוא יושב ומסתכל עליהם, רוצה לקחת אבל לא ניגש... (כמו שכל הילדים עושים), לא בזחילה ולא בהליכה....
אם אני דוחפת אותו למרכז, הוא לוקח רעשן ומשתהה שם (לא מיד רץ חזרה אלי)
אבל מיוזמתו לא ילך לקחת.
כשאנחנו אצל חברים שהוא לא רואה על בסיס יומיומי,
יהיה הגירוי אשר יהיה, הוא מעולם לא ישתחרר ממני. כל דבר שהוא רוצה הוא יבקש שאני אביא לו, ואם אסרב הוא יוותר בלי בכי...וימשיך להסתכל עליו בכמיהה.
אתמול אצל חברה, הינו רק אנחנו החברה וביתה בת גילו. הוא לא נגע בשום צעצוע גם אם נתנו לו אותו ליד... רק כשהן יצאו מהחדר הוא שיחק בחופשיות.
בבית הוא מסוגל לשחק לבד, למרות שמחפש כל הזמן לוודא שאני בסביבה ומבקש שאצטרף אליו אחרי תק'.
עם אנשים שהוא רואה באופן קבוע (סבא, דוד) אין לו בעיה גם ללכת מהבית ונפרד ממני בקלות ובשמחה.....
בבקרים קצת יותר בעצב, אבל ממש לא בבכי ולא קרוב לזה.
ההתפתחות השפתית, מוטוריקה עדינה וכו'....אפילו מקדימה את זמנה.
אני ממש חרדה מהכניסה לגן ואין לי אפשרות לדחות את הגן לספטמבר.
מה דעתכן?