בכי

הי יונית,
בתך נמצאת בגיל שבו מתחילה לרוב תופעת חרדת הנטישה. זהו שלב נורמלי. כשאת נמצאת בסיטואציה הזו תשתדלי להפגין בטחון בטון הדיבור שלך (הם קולטים הכל) דברי אליה בקול בטוח ותסבירי שאת תיכף מגיעה. בנוסף משחקי "קו קו" למינהם בו את "נעלמת" לקצת ואז חוזרת יכולים להכין אותה גם לנפרדות יותר ארוכה ממך.

בנוסף להלן כמה עיצות כיצד בני משפחה אחרים יכולים לעזור לה להגיע לרגיעה ללא עזרתך:
1. בתוך פוף גדול (כזה עם הבד הנמתח) להשקיע אותה כך שתהיה מעורסלת. אם אתם שניים בבית אז כל אחד מחזיק בשתי פינות ומנדנדים מצד לצד, קצת מעלה ומטה. עם מעט יותר מאמץ ניתן גם לעשות לבד על ידי הרמת הפוף מלמטה כך שנשען על שתי הידיים. אם את לבד ניתן גם להניע את הפוף על הרצפה קדימה ואחורה במעין תנועות חתירה. התנועה של הפוף עוברת לאורך כל עמוד השדרה ועד לראש, מרגיעה מאוד ומרפה מאוד. בסדנאות של תינוקות רבות משתתפים 90% מהתינוקות נרדמים בתהליך הזה. התמיכה וההרגשה המוגנת בתוך הפוף בתוספת התנועה (אפשר לשלב עם שירה) עוזרת להביא להרפייה מלאה של שרירי הגוף ומכאן גם לרגיעה כללית.
בתוך הפוף התינוק נמצא מעורסל, עם תמיכה מלאה בגופו (מה שאין על הידיים). כל זה בשילוב עם תנועה מאפשר את אותה רגיעה מוחלטת והרפיית כל השרירים.
2. אפשר להגיע לרגיעה גם מתוך ערור המערכת. לשיםי מוסיקה קצבית ולירקוד איתה בבית. תוך כדי לבצע העברה שלה מתנוחה לתנוחה בידיים שלך. (או כל פעילות אינטסיבית יותר שהיא גם מעייפת וגם מסיחה את דעתה מהחיפוש שלה אותך)
3. אם יש בבית כדור פיזיו גדול - לשבת עליו איתה בידיים בערסול, אנכית או בישיבה ולקפוץ מעלה מטה בעדינות. ככל שהיא פחות רגוע להגביר את קצב ועצמת התנועה וככל שהיא נרגעת להוריד עצמות. גם פה התנועה והמגע הקרוב בתוספת של קול (שירה) יעזרו לה להרפות.
4. טפיחות מהירות על החזה כשהיא שוכבת על הגב על בעלך (או כל אחד אחר), עיסוי מכפות הרגליים ולכל הגוף.
ככל שאתם תפגינו יותר בטחון בתהליך כך גם היא תרגיש בטוחה יותר. אם הבכי שלה גורם לכם לדבר אליה בטון חושש ולא בטוח או שהמגע שלכם בה פחות בטוח ובמקום לשחק ולהפעיל אותה אתם עסוקים בלנחם אותה כך היא תקבל מסר שגם אתם לו מרגישים בטוח בסיטואציה והיא לא תוכל לשאוב מכם את הבטחון.
אשמח אם תשתפו אותי בהצלחת התהליך....

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת להתפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"

שלום יונית
אתם אכן נמצאים בגיל ובשלב שבו מתחילה חרדת הנטישה וחרדת הזרים. תמיד מתעוררת השאלה איך להתמודד, האם ללכת עם זה ולנסות ולא להיפרד או האם לתת לה להתמודד עם זה.
ובכן אני חושבת שצריך לשלב בין שניהם, לנסות לחשוף אותה לנסיון החדש הזה- להתנתק ולחזור, לא לכפות עליה את הההתנתקות אבל גם לא להמנע מזה. להיעזר בהרבה סבלנות וידיעה שזה עובר ולחשוף בכמויות קטנות להתמודדות החדשה בחייה.
שיהיה בהצלחה ובאהבה
דבי גרוס, מדריכה להתפתחות תינוקות
ינוקט