תינוק שלא ישן

שלום עצמון,
אני לא מאמינה בלתת לילד לבכות הרבה בסיטואציה הזו. הבן שלכם עדיין קטן והוא זקוק לתחושת החום והבטחון. אתה צודק בכך שכשאתה מבין שהוא לא צריך להיות רעב אז גם לא צריך לפתור את הבכי על ידי אוכל אבל כן לקחת לידיים להרגיע ולהחזיר למיטה. אם זה קורה בלילה לא להרבות ביחס כלומר לא לדבר, לא להדליק אור ולא לעשות שום דבר שיכול לעורר אותו או ליצור אצלו עניין אלא רק להרים לחבק, לטפוח בצורה מונוטונית על הגב וכשנרגע להחזיר למיטה ולהמשיך לטפוח עד שנרדם. כל הסיטואציה מבחינתו היא מונוטונית ואפילו משעממת אבל הוא מרגיש שאתם איתו. בהמשך בהדרגה ניתן לקצר את זמן השהות על הידיים ואת הזמן שאתם נשארים לידו בהרדמות. כרגע הוא עדיין קטן וייתכן שכל עניין הבכי נובע מהצורך להרגיש אתכם לידו. ככל שהוא ירגיש יותר בטחון כך יפתח יותר עצמאות.
בנוסף אני ממליצה על מספר תרגילים שיכולים לעזור לו להרפות ולהגיע לשינה עמוקה יותר ועם פחות יקיצות:
1. בתוך פוף גדול (כזה עם הבד הנמתח) להשקיע אותו כך שיהיה מעורסל. אם אתם שניים בבית אז כל אחד מחזיק בשתי פינות ומנדנדים מצד לצד, קצת מעלה ומטה. עם מעט יותר מאמץ ניתן גם לעשות לבד על ידי הרמת הפוף מלמטה כך שנשען על שתי הידיים. אם אתה לבד ניתן גם להניע את הפוף על הרצפה קדימה ואחורה במעין תנועות חתירה. התנועה של הפוף עוברת לאורך כל עמוד השדרה ועד לראש, מרגיעה מאוד ומרפה מאוד. בסדנאות של תינוקות רבות משתתפים 90% מהתינוקות נרדמים בתהליך הזה.
בתוך הפוף התינוק נמצא מעורסל, עם תמיכה מלאה בגופו (מה שאין על הידיים). כל זה בשילוב עם תנועה מאפשר את אותה רגיעה מוחלטת והרפיית כל השרירים.
2. אפשר להגיע לרגיעה גם מתוך ערור המערכת. שים מוסיקה קצבית וריקוד איתו בבית. תוך כדי תבצי העברה שלו מתנוחה לתנוחה בידיים שלך. או תבצע איתו כל פעילות אינטסיבית יותר שאתה נוהג לעשות. יש סיכוי שזה יעייף אותו ואחר כך יהיה לו קל יותר להרדם.
3. אם יש בבית כדור פיזיו גדול - לשבת עליו עם התינוק בידיים בערסול ולקפוץ מעלה מטה בעדינות. ככל שהתינוק פחות רגוע להגביר את קצב ועצמת התנועה וככל שהוא נרגע להוריד עוצמות. בסופו של דבר ההרדמות צריכה להיות כשהתנועה כבר ממש מינורית. לאחר שאתה מרגיש שהשינה כבר עמוקה להעביר למיטה בתנועה בטוחה ומהירה ולא איטית ומהססת. במיטה אם הוא על הבטן לטפוח על הישבן לכיוון הראש כך שתהיה תנועה לאורך כל עמוד השדרה. אם על הגב להמשיך בשפשופים של בית החזה. המשך התנועה לאחר המעבר למיטה מאפשר להם לחזור מהר לשינה העמוקה.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
www.first-step.co.il

ערב טוב
אני חושבת שיש לנסות ולהבין מדוע ישנן לבינכם בעיות שינה ולזכור שלפעמים לוקח לתינוק זמן לקבל הרגלי שינה טובים. כדי לנסות ולבנות הרגלי שינה כדאי לגבש תוכנית בה אכן תנסו ללמד אותו להירדם לבד ולנימנע מהאכלה לילית אבל יחד עם זאת להיות קשובים לצרכיו ולא לתת לו לבכות יותר מידי.
כשאתם שמים אותו במיטה, הישארו לידו לטפו, שירו לו, טיפחו עליו ובכלל תנו לו את ההרגשה שהוא צריך להירדם במיטתו אבל אתם שם לצידו. אם הבכי מתגבר הרימו אותו ,הרגיעו והחזירו למיטתו, אבל הישארו לצידו. יציאה מהחדר תתחיל לקרות רק אחרי שהתחיל להתרגל להרגלים החדשים.
נסו ליצור הרגלי וטקסי שינה קבועים- מקלחת לפני השינה, אולי עיסוי קל, הקראת סיפור, עימעום אורות ואז הכניסה למיטה- כשאתם לידו ונותנים לו הרגשה של ביטחון אבל גם החלטיות ואסרטיביות. היו עיקביים וזה לאט לאט יכנס לשיגרת יומכם.
זיכרו שתקופה זו עוברת וימים (ולילות..) קלים יותר עוד יגיעו.
שיהיה בהצלחה ולילות שקטים,
דבי גרוס דולב, מדריכה להתפתחות תינוקות
ינוקט
052-8240914