תינוק בן עשרה חודשים

רציתי לשאול על אחיני. הוא ילד מתוק ומקסים בן עשרה חודשים וקצת.
מבחינה מוטורית הוא מצוין. זוחל נעמד. הולך בסיוע קירות חפציםו כו.
מבחינה רגשית. אני חושבת שיש לו בעיה . קודם כל הוא לא מדבר רק משמיע קולות כמו אה ג מה וכו.
הוא לא מבין הוראות פשוטות כמו איפה הכדור . אבל כשאני אומרת כדור הוא מסתכל עליו ויודע על מה אני מדברת.
הוא מחייך צוחק ומשיר מבט אבל מייד מסיט אותו. לפעמים הוא מסתכל לי בעינים יותר אבל לפעמים זה רק לשניה ואז הוא מסיט את המבט.
כשאני מנסה ליצור מבט עיין "בכח" .הוא ממש מפוחד וגם כשהוא מסתכל עלי רואים את הפחד בעיניים. כמו מפחד להסתכל..
אבל כשהוא רואה שאני שרה לו ואומרת לו מילים טובות לאט לאט הוא נרג ע . והוא כן מסתכל עלי.
לדעתי הוא עבר טראומה בחודשים הראשונים שלו . אמו היתה בדכאון לאחר לידה. ובקושי הסתכלה עליו. או התיחסה עליו. כל היום הוא היה בנדנדה . במיוחד בחודש הראשון.המצב רוח שלה גם לא היה טוב. והיה הרבה לחץ באויר..
כל זה לדעתי גרם לכל המצב הזה. כי כשהוא היה תינוק אפילו בן חודש חודשים הוא כן היה מסתכל עלי בעינים.
אמו אומרת שהיא היתה מניקה אותו והוא היה מסתכל עליה . היא היתה מסירה את המבט.. לא יכלה להסתכל עליו.
היום זה עבר לה. והיא אימא מצוינת אבל שוב..אני דואגת. למדתי חינוך מיוחד ואני יודעת על אוטיסטים שמתקפדים טוב ומחיכים וצוחקים וכו.
וזה מדאיג אותי. הוא האחין היחד שלי. .ועם הרקע שלי בחינוך מיוחד . אני דאגנית ביותר..
בכל מקרה הוא מאוד אוהב את אביו . וכל הזמן רוצה שיחזיק אותו בידיים. בוכה ותופס לו במכנסיים שירים אותו. ואז הוא מניח את הראש על אביו ופשוט מתפנק..
האם יש סיבה לדאגה?