יומן האישפוז שלי!!!חלק ב

הניתוח שלי לקח בערך שעה וחצי ואז העבירו אותי להתאוששות
ושם אני זוכר מישהו אאומר לי שאני אחרי ואם כואב לי? למדתי
מהפורום שתמיד אומרים כן כששואלים שאלה כזאת אז אמרתי כואב
לי מאוד וישר קיבלתי מורפיום וריחפתי לי עוד כמה שעות ואז
התעוררתי במחלקה ומגיעה אחות ושואלת כואב לך אמרתי כן ושוב
נרדמתי ,קמתי בצהריים וראיתי לידי את אישתי ואימי ואחי והיה
לי ממש כייף לפגוש אותם שוב.
הלילה הראשון היה זוועה כל הלילה היו לי בחילות בגלל חומרי
ההרדמה ועד שכבר הצלחתי להרדם אז האחות מעירה אותך עם
המדדים שבאה לקחת בחצות ואחר כך בארבע לפנות בוקר .
בבוקר התעוררתי והרגשתי את השיפור ואז מגיע ד"ר גויטיין
מסתכל עלי ואומר לי "אתה חושב שבאת לצימר ?יאללה קום ותתחיל
ללכת במחלקה" דבר שהיה הכי נכון לעשות כי שם באמת מתחיל
השיפור האמיתי,הכאבים היו סבירים בהחלט ולא היו לי סיכות
אלה תפרים פנימיים נמסים מה שמקל על חוסר הנוחות ששמעתי
מאנשים שהיה להם סיכות.
התחלתי לטייל ביחד חברי שבמקרה הזה היה העמוד עם האינפוזיה
של הנוזלים וגם התחלתי לשתות לאט לאט
.למי ששואל אז לא עשו לי בדיקת דלף כי לא לכל אחד צריך
לעשות אלא רק למי שמקיא או שותה יותר מדי ולא מרגיש ששתה.
בכל היום השני הצלחתי לשתות חצי ליטר אולי ואז הובהר לי שאם
אני לא ישתה לפחות ליטר וחצי אז אין שיחרור כי אפשר להתייבש
,אז התאמצתי ושתיתי כמה שיכולתי כל שתי לגימות קטנות הפסקתי
לכמה דקות וכך התקדמתי לעבר היעד שפעם הייתי מסיים בשלוק
אחד !!!
הלילה השני כבר עבר יפה ישבתי חצי לילה בפורום להשלים את
החסר ואז בבוקר קמתי התקלחתי וחיכיתי למכתב שחרור שלי שהגיע
בשעה 14:00 .
אמרתי תודה לכולם וכמובן לד"ר גויטיין המדהים ונסעתי הבייתה
ואתם לא מביניםאיזה כייף זה לחזור הבייתה,שם ההחלמה פשוט
מהירה ונוחה ,אז שיהיה לכולם בהצלחה ותודה על הסבלנות!!!

ותודה מיוחדת לך ד"ר גויטיין שזכיתי להכיר רופא ומנתח מקצוען בחסד עליון!!!

ולך שולה חזקי ואימצי על פורום מדהים שאת מנהלת שבזכותו קיבלתי אומץ לבצע את השינוי הגדול והמשמעותי בחיי!!!