שינוי בחשיבה.... אחרי ניתוח שרוול

נעלמת ונאלמת לנו לאחרוני ואני כל כך שמחה לראות את השינוי שחל בך ובמיוחד לשמוע שהשינוי גם הופנם ואת ממש בדרך הנכונה.
מכירה את תחושת העצבות על אובדן הורה וכל שנה ביום הזכרון והכל כבד ועצוב. אך זה מנהגו של עולם וגם עם זה צריך להשלים.
מאחלת לך הצלחה בהמשך ושמרי על קשר...את חשובה לכל החדשים שבדרך ובתוך התהליך.
המשך יום נעים

שמדובר באותו אדם.

היום אני שוקלת פחות ממה שהורדתי.
הולכת עם תמונה של "לפני" בתיק כי לא מאמינים לי.

אז לכל המתלבטים, הפוחדים, החוששים
ואלה שבתחילת התהליך,
זה כל כך שווה !!!!!!
ולא רק שנכנסים לחנות וקונים בגדים בחנות "רגילה"
וממידה של 54 במכנסיים ירדתי ל-38 וכבר לא מתביישת לבקש את המידה.
זה לא רק זה, זה הכללללל, הקלות של לעלות במדרגות
זה לנעול מגפיים
זה ללכת ברגל ולא להתנשף
זה לשחק עם הילדים ולא לוותר על התענוג
זה להרגיש קלה כשקמה בבוקר מהמיטה וכשהולכת לישון בערב.
זה שווה הכלללל....

העברתי את הפוסט שלך לשאלות נפוצות לעידוד כל אלה שבדרך

ממש שינוי

אביבית, כל הכבוד. אני אחרי הניתוח, לומדת לעט איך להסתדר מחפסת כל הזמן ללמוד מהניסיון של אלה שהם יותר וותיקים. גם אני, ברגעים קשים, פניתי לאוכל ואני מנסה להחשוב איך משטלתים על הדחפים האלה. כל טיפ יכול לעזור אז תשתפי אותנו. עוד פעם, שפו!

שלום לך אביבית יקרה!קודם כל,כל הכבוד,את נראת נהדר!!! :-) אני מבינה את כל הכאב בהקשר לאבדן אדם קרוב.תהיא חזקה,אנחנו פה כדי לתמוך בך!!! את אשה חזקה,כל הכבוד לך לא רק על הירידה,אלה על השמירה במשקל!!! קשה לזהות אותך,כי את נראת אדם אחר לחלוטין!!! אני שנה אחרי מעקף,הורדתי 45 קילו. אני שקלתי לפני הניתוח 170,הייתה לי סכרת קשה עם ערכים של 500 בבוקר,הזרתי אינסולין ורעב היה נוראי.לא הלכתי וישבתי בבית עם מכשיר חמצן.אחרי הניתוח ירדה לי הסכרת,ברוך השם,אני עושה הליכות והורדתי 45 קילו.אני עכשיו 126.500 ומשקל היעד הוא 65 קילו...הדרך קשה וארוכה...ואני מקווה שבסוף הכל יהיה טוב. אכילה רגשית בזמנים קשים כמו שאת חווה - היא הדבר הקשה ביותר להתמודדות איתו.ואם את הצלחת באותו יום,את תצליחי,בעזרת השם,גם הלאה!חיבוק חם,אנה.