עוד קילו פחות בשבוע!

תמשיכי כך אני - כל הכבוד! מחבקת אותך

הי אני היקרה. גם הגוף שלי לא אוהב לרדת אלא לעלות - על כל גרם ירידה יוצאת לי הנשמה! אני עוד לא שותה מספיק - לפני הניתוח, כוס קפה ליום - אז השינוי הוא גדול מאוד. גם עוד לא השתלטתי על הכמויות - לי זה נראה מעט ואז אני מרגישה לא טוב ומקיאה. אל תחשבי שאני דוחסת - ממש לא. עניין של למידה כנראה. אני משתדלת להישקל רק פעם בשבוע, אחרת אני מרגישה דיכאון. עד עשכיו - 10-11 ק"ג ומחכות לי עוד 33! קצת מדכא... התחלתי עם הליכות סדירות פעמיים בשבוע ופעם שחיה - יותר מזה אני לא יכולה. היום הלכתי לחדר כושר לעשות הליכה, אז כבר לא הספקתי לבשל לבתי לצהרים - נאלצתי לקנות עוף בגריל. לא נורא, בסוף אלמד איך להסתדר. אבל אני כן מתמקדת בדברים הטובים - פתאום מסוגלת לגעת בכפות רגליים ופחות מגושמת. נראה לי שאפילו מידה אחת עוד לא ירדתי אבל הבגדים כבר לא מתפוצצים עלי. סוף סוף הלכתי למספרה - גם לזה לא היה לי חשק - והפרצוף שלי נראה יותר טוב! כמו שאמרנו, דרך ארוכה מחכה לנו אבל אפילו היא מתחילה עם צד אחד גדול! מחבקת ומנשקת

נו...את רואה?11 קילו פחות!!!!כל הכבוד לך!!!33 יש לך להוריד,תברכי!!!! אני ירדתי 40 ויש לי לרדת עוד 60!!!סכה 100 קילו אני צריכה להוריד כדי להיות 65!!! את נשואה?רווקה?במערכת יחסים?לי יש 2 ידידים,אבל חבר אין לי.אני רוצה לרדת עד 65 ולהתחתן.בת כמה את לילוש? אני בעוד חודש 27. אני מאמינה לך שאת לא דוחסת,גם אני לא דחסתי,אבל גם כשאכלתי ממש עד שאני מרגישה שובע.כמו שלימדו אותי,אני עדיין הקאתי לעיתים קורובת וככה במשך חצי שנה.אבל אני עם מעקף.אחרי חצי שנה ההקאות נפסקו..ב3 החודשים הראשונים הקאתי כל יום ואז פעם בשבוע בערך. אני מאוד שמחה בשבילך שהבגדים כבר לא מתפוצצים עלייך,זה הרגשה טוב,נכון? יופי שהלכת למספרה,מצוין! תקני לעמך גם איפור,בגדים חדשים כשתרדי מידה..תהני מהחיים...כל מה שלא עשית לפני הניתוח,עכשיו תעשי!כל הכבוד שנרשמת לחדר כושר!!!מצוין!!!!!!!! :-) פעמיים הליכה ופעם שחיה בשבוע זה בנתיים מספיק. הכל בסדר.את ממש צמוד אחרי הניתוח..חכי שתרדי עוד 30 קילו..אז תוכלי ללכת עוד יותר הרבה..אני בפסח לא עליתי על אליפטיקל...התעצלתי..זה קשה עם ה131.5 שיש לי..כמה את עכשיו? אבל אני חייבת לחזור לאליפטיקל...תגידי לי שאני חייבת! מחבקת ומנשקת,המון בהצלחה בהמשך הדרך!את על דרך המלך!בהצלחה יקירתי!!!אנה.

תשמעי, לא פשוט העסק הזה. אני חזרתי עכשיו משחיה ולא ירדתי גרם 1 השבוע. מה זה מבאס. אני יודעת שיש תקופות שלא יורדים אבל זה עדיין מדכא. לא משנה, אמרתי לעצמי, לא סיבה להיכנס לפאניקה - אולי שבוע הבא! לשאולות שלך: אני נשואה (בן זוג אוכל מ-ה ז-ה ל-א ב-אר-י!!! ויש לי בת חמודה שלצערי ירשה גנים לא כ"כ טובים ואני מנסה לחנך אות לאוכל בריא. אני עובדת המון (המון המון) כך שלא פשוט לי ההתארגנות. אבל החלטתי שמגיע לי חיים בריאים וכמו ששולה אמרה - השמנה מוסיפה צרה, לא מטפלת בצרות הקיימות. גם אם לא עלית על המכשיר לא נורא - לפעמים צריך טיפה הפסקה ואז חוזרים בכוחות מחודשים - הרי את עושה את זה כל הזמן!. אם הלכת אז מצוין. אני אולכת ימי שני בבוקר ועכשיו שבועיים המכון סגור בגלל יום השואה ויום הזיכרון. רציתי להגיד להם שבשבילי הליכה היא סבל ולא כיף!!! אני לא אוהבת ללכת ברחוב - אבל לא באה לי לוותר שבועיים על ההליכה. ליום הולדת שלך את מכינה לעצמך את המתנה הכי כיפית - פחות משקל ויותר בריאות! מחבקשת ומנשקת,

אני מבינה את מה מה שאת אומרת ומתארת לילוש.כיף לך שאת נשואה+יש לך ילדה.זה חלום החיים שלי.בן זוג שלא אכול בריא,תנסי לדבר איתו.אני הרגלתי אם אמא ואבא שאני חיה איתם לאכול אוכל בריא לאחר הניתוח והשינוי העצום שעברתי. אבל עדיין,אמא מכינה אוליביה שאני מאוד אוהבת ולא נוגעת בו.הם אוכלים תפוחי אדמה ואורז+טונה+מיונז,שאני מקיאה.הם עדיין מגרים אותי באוכל הזה,ואני עדיין שומרת וחייבת לשמור כל החיים.הליכה בחוץ זה דבר כיפי,רק תשימי מוזיקה שאת אוהבת באוזניים ותקני כלב קטן - הוא יוצא אותך מהבית ויהיה לך כיף לטייל.אני מטיילת עם השאר פי שלי,בלעדיו,החיים שלי יהיו רקים.וכן גם ההליכות.את אוהבת כלבים? :-) אני גם חייתי לבד כשלמדתי בחו"ל הרבה שנים,ויכולה לומר לך שיש בזה יתרונות וחסרונות.אבל מה,לחיות לבד - אני לא רוצה יותר בחיים שלי!!!אני מאוד רוצה להוריד את כל המשקל והתחתן עם בן אדם טוב ומתאים.בת כמה הבת שלך?אני מבינה שהיא ירשה את הגנים של ההשמנה...אבל מה לעשות,גם אני ירשתי את הגנים האלה מאמא שלי ושתינו במלחמה מתמדת עם המשקל כל החיים.בילדות שיחקתי טניס,שחיתי,אכבתי על אפניים,עשיתי התעמלות קרקע ועשיתי דיאטה 1200 קלוריות.ועדיין,כן עדיין לא הייתי רזה. זוכרת סיפרתי לך שיש לי בת דודה ששוקלת 250..זה לא כי היא טורפת את כל העולם(אמנם אוכלת הרבה)אבל יש לה מחלה - השמנת יתר חולנית.וגם לי יש את זה,לכן אני עושה דיאטה+הליכות.אחרת אני לא יורדת. ברור לכולנו שלא נהיים שמנים רק בגלל שאוכלים הרבה.זה גם אוכל שאוכלים וגם הגנטיקה.אבל,לילוש,עם הגנטיקה חובה להילחם!!!!! אני כועסת על עצמי שלא עושה בזמן האחרון אליפטיקל.אבל עושה הליכות בחוץ.אתמול בירשולים היה קור כלבים,אז עשיתי הליכה מהירה אבל קצרה.היום יום יפה,אני אצא לטיול ארוך עם הכלבים.מאיפה את בארץ לילוש?תגידי יש לך פייסבוק? :-) אני רוצה לדבר איתך עוד!!!בת כמה את?אני 27 עוד חודש.ותודה,את צודקת,המתנה הכי גדולה תהיה זה פחות משקל והרבה בריאות.אני עכשיו 131.5 וחולמת כבר להיות 127 לקראת ה1 במאי!!!זו המטרה שלי עכשיו. תהיא בקשר! אוהבת,מחבקת ומנשקת!!!אנה. נ.ב החיים של אף אחד לא קלים,יש לי אבא נכה אחרי תאונת דרכים חולה מאוד שאני מטפלת בו ונפשית זה מאוד מאוד מדכא וקשה.

הי אני. עוד ימים של עומס בעבודה, כך שלא תמיד אני מספיקה לענות מהר. למרות שעשיתי המון דברים בחיים, שניים הבאמת משמעותיים הם הילדה שלי והניתוח. את צודקת - משפחה וילדים הם הרצון של כל האנשים ואני בטוחה שתמצאי מה שאת מחפשת. . אני חושבת שפחות משקל פשוט ייתן לנו הרגשה כללית יותר טובה ויותר אנרגיה לעשות דברים. אני נמצאת הרבה פעמים בסביבת אכילה לא בריאה - ארועים בעבודה, בית וכו'. אז אני שמה לב באמת למחלה - ריח מפתה וכאילו כל המוח אף החוצה, וכל מה שנשאר הוא איזה רצון בלתי נשלט לאכול. כרגע, הניתוח שומר עלי אבל אני באמת מודאגת איך לשנות את המחשבה בעתיד. הרבה בפורים אומרים שהם מעלים את המשקל בחזרה כך שאני באמת חוששת. לשאלתך - אין לי פייסבוק (אוהבת את הפרטיות שלי) אך אשמח אם תצרי איתי קשר דרך מייל - אני אענה. אני תל-אביבית, אז הליכות בחוץ הם קשות רוב השנה! אני מצפה בקוצר רוח שתגידי לי שהשגת ליום הולדת את המשקל שתכננת! מחבקת ומעודדת - בסוף יהיה בסדר!

תודה לילוש יקרה!!! תודה על כל העידוד התמיכה והעזרה!!!את נהדרת! מה המייל שלך ?אני בכיף אצור איתך קשר.שיואוו..את תל אביבית - הלחות אצלכם באמת גבוה רוב ימות השנה וקשה ללכת.אני מבינה את זה מאוד.לכן,הפתרון בשבילך זה או לקנות מכשיר כושר הביתה - אליפטיקל- כמו שלי יש או אופניים או מסלול ריצה ..או להירשם לחד כושר.בתנאים של בתל אביב את צריכה מזגן כמעט כל השנה מעלייך כדי ללכת.אני מבינה את זה יפה מאוד. יום ההולדת שלי הוא 24.01... ואני הייתי בכזה דיכאון בגלל העליה במשקל שהייתה לי כבר חצי שנה לאחר הניתוח.עליתי 2 קילו ואז ירדתי אותם..אז הייתי בכזה דכאון שאפילו לא חגגתי יום הולדת.אני מאוד רוצה הגיע עד 24.01.2014 עם משקל של 90 קילו!!!זו המטרה וזה החלום שלי!!!וכן משפחה,בעל טוב וילדים בריאים - הם האושר המיוחל של כל אדם!!! כיף לך שיש לל בעל וילדה!!!איזה אושר!!! גם ההורים שלי אוכלים את מה שאני לא אוכלת ...וגם הם מגרים אותי..לי חזר כושר האכילה אחרי חצי שנה ואכלתי יותר ממה שמותר..עליתי 2 קילו,אבל גם ירדתי אותם בשבועיים לאחר שהתחלתי שוב דיאטה בפברואר. כן יש הרבה שמעלים אחר כל משקל,אבל הוא לא חוזר למה שהיה פעם!!! ומה גם,הרגלי האכילה משתנים..והם ישתנו,בעזרת השם,גם אצלך!!!תראי,למשל היום בעבודה קולגה שלי הציע לי שוקולד חלבי עם אגוזים -אני מתה על זה - אבל אמרתי לו תודה,אני מאוד רוצה,אבל לא אקח.תחשבי על זה שיש לך שומן לשרוף,שמחכה לך קיץ מקסים עם כל החולצות הקצרות ואת רוצה להראות בהן מקסים!!!תחשבי על הבריאות ועל האסטטיקה!!! תשחבי שאוכל לא בריא או אפילו בריא אבל בכמויות לא בריאות - הם מוות!!! כן מוות,כי אני עם ה170 שהיו לי עמדתי למות!!!וברוך השם - שניצלתי!!!שהשם והכרורג הצילו לי את החיים!!! אוכל זה כמו סם..כמו אלכוהול..כמו סגריות..כמו מריחואנה - הוא יותר תלות!!! תמנעי מזה!! תאכלי רק את מה שאומרת לך הדיאטנית לאכול.תהני מאוכל,תאכלי ביצה מבושלת+סלמון מעושן 50 דרם. תאכלי מרק עוף טעים.תאכלי טחינה גולמית+2 פתית או פריכית. אני אוהבת את האוכל שאני אוכלת..אני נהנת מ כמות אוכל קטנה..בעבודה יש לנו מזנון עם אוכל טעים מאוד...יש מאפיםש שונים - ואני רואה כל יום שיש את אלה שקונים קוראסונים,ויש את אלה שקונים סלט+טונה.ככה גם מתחלק העולם לדעתי,לאלה שאוכלים מה שבא להם (אני הייתי כזאת)ולאלה שעושים דיאטה+ספורט(אני הפכתי לכזאת).גם תתני לעצמף תגמולים..פרסים ...תקני בגדים חדשים,לקים,איפור,נעליים..תתחדשי זה כיף לנשמה!!! וגם שולה אומרת שאפשר לטעום מדברים שונים...אז תטעמי..אני לא טועמת כי אני מאבדת שליטה אם אני אוכל למשל קובית שוקולד,אני לא אסתפק באחת! מבינה?לכן אני מעדיפה לאכול רק אוכל דיאטטי..כבר שכחתי איזה טעם יש ללחם ולשוקולד..באמת..אני זוכרת רק את הריח כשאני מריחה את המאפים בעבודה..אבל לא!!!!!!!אני לא אקנה אותם וגם אחרי העבודה -לא!!!!!!בשום פנים ואופן -לא! ככה אני אומרת לעצמי! בהצלחה לך יקירתי! מחבקת,אנה

את משהו מיוחד.
המשיכי ותצליחי