אפרת עוזיאל

היי חברים לא הייתי כאן לפחות שנתיים לא יודעת אם מישהו זוכר אותי לפני כמעט ארבע שנים עברתי ניתוח שרוול וירדתי 60 קג מאז הספקתי ללדת את הילד השלישי שלי שבמהלך ההריון עליתי 22 קג אבל מיד אחרי לידה נכנסתי למשטר והורדתי את הכל ואפילו יותר, אני 1.70 הלכתי לניתוח עם 125 קג והיום אני 65 קג. מאושרת ונהנת מכל רגע קונה איזה בגדים שבא לי היום אני במידה 38 במכנסיים והייתי מידה 56 אושר ענק

שמחתי לקרוא את דברייך, אין בפורום מספיק "ותיקים" כדי להחלוק טיפים וחוויות. אשמח אם תשתפי אותי - אותנו - באיך את מצליחה לארגן את האוכל - מה עושים עם הפיתויים, מהם האתגרים אחרי 4 שנים. נכנסת לאיזה רוטינה או שעדיין צריך להחשוב על כל דבר? אני שנה וחצי אחרי ומרגישה שיש לי הרבה ללמוד. מאוד מפחדת ממעידות, אין לי פתרון לאכילה רגשית . כאמור, אשמח מאוד לשמוע פרטים, בפורום, מייל או טלפון. מזל טוב על הולדת הילד ותשמרי על קשר.

היי מה שלומך? כמה ירדת? אני יכולה להגיד ששמן זה לכל החיים ותמיד חייב לשמור אני משתדלת לא להתפתות אוכלת אוכל בריא מאוד ומקפידה מאוד לשמור על התזונה . להגיד לך שאין מעידות בכלל אני לא יכולה כי אני יהיה שקרנית וזה בסדר גמור למעוד זה רק מראה שאנחנו בני אדם. רק צריך ללמוד איך לא להפוך מעידה להתרסקות . מעדת לא קרה כלום ממשיכים הלאה זאת החומה ולא להתחיל עם ייסורי מצפון ואז לאכול כל מה שבא ליד. תמיד תזכרי שאין מילה דיאטה יש אורח חיים בריא. למדתי ללכת לארועים אחרי הבופה במסיבות ובילויים אני מתעלמת מהבורקסים והוגנות כאילו שהם לא שם זה לא קיים מבחינתי. מה שכן קיים שהייתי מידה 56 והיום אני 38 וזה מה שמניע אותי וזה מה שעוזר לי שום בורקס או גינון או עוגה לא שווה את זה... בקרוב העלה תמונות. שיהיה לך המון המון בהצלחה

תודה אפרת על תשובתך. אני ירדתי לא רע, גם אני היתי מידה 54-56 ועכשיו בסביבות 40. יש לי עוד קצת, אבל לא הרבה. מה שמפחיד זה להחזור להרגלים ישנים, כי התשוקה לבצקים היא שם. קשה לי הרבה יותר לוותר על בצק מאשר על מתוק - לא שאני מתנזרת ממתוק. אני משתדלת לאכול מסודר, אבל יש לי הרגשה שאני אוכלת הרבה, לכן רציתי לדעת איך זה אחרי 4 שנים. אני לא מצליחה לשתות מספיק, זה אחד הדברים שאני עוד צריכה לשפר. אם תוכלי לשתף אותי בתפריט יומי לדוגמא, אשמח מאוד. לא שאני לא יודעת מה צריך, אני כן במעקב אצל תזונאית, אך יש הבדל בין דף כתוב לבין יישום שלו. הכי חשוב - אמרת שבוקרסים לא קיימים מבחינתך. כשאת רואה אוכל מגרה, מה את חושבת /עושה? אני לפעמים מחליטה לא לגעת בזה, ולא עומדת בריח או פיתוי - לכן שואלת אתך איך את עוצרת את עצמך מלאכול לא בריא.

המון תודה על ההתייחסות. שבת שלום,

כשאני קמה אני שותה קפה עם תמר החשוב הוא להתחיל לאכול עד שעה מהרגע שקמת בסביבות שמונה וחצי תשע אני אוכלת כריך לחם קל בפנים גבינה ביצה קשה לא משנה עם מה. בשעה 11 אני אוכלת מעדן 0% . בשעה 12 צהריים עוף או דג או אפילו שניצל ותוספת בארבע חטיף אנרגיה עם קפה . בסביבות שש שוב פעם כריך . ובסביבות שמונה תשע ארוחת ערב סלט טונה גבינות וכו. והמון המון לשתות גם אני לא מאלה ששותות וצריכה לעבוד על עצמי . מקווה שעזרתי ושיהיה בהצלחה

אשמח אם אוכל אולי לדבר איתך בטלפון בהזדמנות. עוד פעם, תודה על השיתוף.

אני מתעלמת מהבורקסים והעוגות כאילו הם לא שם התרגלתי לזה וזה כבר לא מפריע לי . ועכשיו תעני לי את האמת יש בורקס או בצק כלשהו ששווה מידה 38 במכנסים ?

ברור שאין בשום בצק שום דבר ששווה מידה 38. הבעיה שלי - ולכן אני שואלת אותך - איך בדיוק מגיעים לחשיבה לפני ההאכילה. מה שקורה לי זה שאני אוכלת וא"כ אומרת - למה? לא היתי צריכה את זה. השאיפה היא באמת לעשות את החשיבה הקרה לפני. מה אמרת לעצמך שהיגעת למצב שבורקסים לא מגרים? אני מנסה למצוא איזה מחסום יעיל בפני אכילה ללא חשיבה. האוכל היומי שלי מבוקר וטוב, אבל אני נלחמת בפיתויים. למשל, ביום ה' יש לי בר-מצווה ואני כבר בלחץ מה עושים. לא רוצה להגיע מאוחר כי זאת משפחה שאני מאוד אוהבת ורוצה להיות שם. כל עיצה תתקבל בברכה.

מתנצלת שרק עכשיו אני עונה זה בגלל שאני נכנסת לפה לעיתים מאוד רחוקות. ועכשיו לשאלתך קשה לי מאוד להסביר איך אני מצליחה לעמוד בפיתוי לדעתי פיתחתי סוג של מחסום מהבצקים והעוגות ואני יכולה להגיד לך שאצלי בעבודה הפיתוי ענק כל היום יש אוכל ולמדתי להגיד לא. אני רק יכולה להמליץ לך אל תכי על חט אם אכלת אל תתבאסי על עצמך תהני ממה שאכלת ואל תהפכי מעידה להתרסקות אכלת משהו משמין לא נורא קומי ותחזרי לשיגרה ולא בגלל שאכלת אז יאללה פתחנו בחגיגה. והכי חשוב לזכור מה היית ואיך את היום תהני מכל רגע

המשיכי כך.
שנה טובה ובריאה. הגשמה עצמית והגשמת כל החלומות