~יש לי תור, אני חוששת מאד...~

בגלל ההקאות .
יש אנשים שהם מתרגלים להקיא
אני 4 חודשים אחרי הניתוח ירדתי 30 קילו , זה הצד הטוב שבדבר

ולא צריך בכלל להתרגל להקיא , מקיאים בהתחלה אחרי סגירות ופשוט מתרגלים לכמות הקטנה ולומדים כל מיני " שיטות אכילה " בהמשך הזמן , אני כמעט לא מקיא אלא אם כן אני אוכל מהר

אין ממה לחשוש בכלל .. מתרגלים לכמות של האוכל ואני בתור אחד ששקלתי 160 בהתחלה זה קשה מאוד אבל מתרגלים .

וטיפ קטן - הסגירות מפתות .
אבל סוגרים לאט לאט את הטבעת 4 וחצי בהתחלה ואז עוד אחד ומשמה אם צריך אז חצי וחצי וחצי CC כי אם תסגרי הרבה בבת אחת את תתייבשי .

בהצלחה . עשית את הדבר הנכון

שלום תהל.
לחשוב זה אנושי ביותר. עד לניתוח אני מקווה שרמת החששות תרד והציפיה לעתיד שלאחריו - ירידה במשקל ותוצאות חיוביות - יתפוס מקום דומיננטי
קבלת החלטה נכונה אכן לאחר הניתוח תתחילי בדרך חדשה, אורח חיים חדש ובריא שייטיב איתך וברור שישפיע גם על הסביבה הקרובה שלך לחיוב.
למה התמקדת בנושא "ההקאות". הניתוח בא לשפר ולא לפגוע באיכות החיים.
בתקופה הראשונה אחר הניתוח יש את תקופת ההסתגלול ההדדית (את לניתוח והניתוח אליך). לא ציינת איזה סוג של ניתוח את עוברת.
ברור שבשלושת סוגי הניתוח (טבעת, מעקף, שרוול) יש להקפיד על לעיסה של האוכל, לאכול לאט, לא כמויות גדולות ולעשות הפסקה בין אכילה לשתיה (20 ד' לפחות).
רצוי לקבל ליווי של דיאטנית בחודשים הראשונים לאחר הניתוח.
אשמח לעזור בכל עת.
בהצלחה

אני עשוקלת 120 ק"ג ועתידה לעבור ניתוח שרוול... ואחרי 3 שבועות עתידה לחזור לעבודה (כפי שכתבתי)... אני חוששת מההקאות בעיקר בגלל שאהיה בעבודה ואינני רוצה שהילדים ייחשפו אליי במצבים קשים.
ובכלל, שגם סובביי יצטרכו לראות ולהכיל את זה.
יכול להיות שהחששות קיימים בעוצמה הזו משום שראיתי את גיסתי חווה את התהליך בשבוע האחרון והיא עוד לא במקום של נחילת ההצלחות...

תהל אין לך ממה לחשוש
לפי חששותיך חשבתי שאת מועמדת לניתוח טבעת. מאחר ולא כך, אלא את עוברת ניתוח שרוול הסירי את חששותיך מראש דאגותיך .
אין סיבה שתסבלי מהקאות אם תקפידי על הוראות הרופא ותתיעצי עם דיאטנית לגבי תפריט מאוזן, אני בטוחה שתהני מהניתוח ומתוצאותיו. בודאי ליאור יכנס בהמשך ויוסיף עצות על דברי, מנסיונו האישי.
את צריכה להפנים, שאת יוצאת לדרך חיים חדשה. אוכלים הכל , אבל בכמויות קטנות. לועסים היטב את האוכל, אוכלים לאט ולא אוכלים מוצקים יחד עם שתיה. אם תנהגי על פי הכללים את לא תגיעי למצבי הקאה ולכל הסיטואציות הלא נעימות שתארת.
את יכולה לפנות בכל עת ואף להתקשר, תמיד אשמח להקשיב ולעזור.
בהצלחה

כמו שאני מתחיל 80% מהתגובות שלי גם פה : קודם כל תרגעי :-)
את יוצאת לדרך חדשה ונפלאה !!!
גם אני מקריאה ראשונה והדיבור על הקאות הייתי בטוח שמדובר בניתוח טבעת .
אני מנותח בדיוק 5 חודשים , כמעט 40 ק"ג פחות , אוכל כמעט כל מה שאני אוהב ומרגיש נפלא .
אף פעם לא הקאתי ולא הייתי קרוב לזה , אכילה נכונה , איטית והקשבה לגוף מונעת את זה .
התיאורים שתארת מתאימים לניתוחי טבעת , שם ההקאות מאוד שכיחות , מהבחינה הזו האיכות חיים עם שרוול יותר גבוהה .
בהנחה שהכל עובד בסדר , אחרי 3 שבועות את בהחלט יכולה לחזור לעבודה , רק לקחת בחשבון עייפות ותשישות שיכולה להתגבר.
הדבר היחיד שהסובבים אותך יראו זה כמויות אוכל קטנות ומצחיקות שתאכלי , ושארוחה לוקחת לך יותר זמן מהרגיל.
חוץ מזה כלום!!!!
אם יש לך עוד שאלות או התלבטויות אשמח לעזור לך פה או במייל.
המון בהצלחה ושבוע טוב
ליאור

ליאור הנפלא, תודה לך על המידע, העידוד והתמיכה.
זה מפיג מעט מהחששות. אני עתידה להינתח בחופשת פסח ואם לא אז האפשרות הבאה שלי בחופש הגדול (שכבר יש תכניות חשובות לחודשיים האלו).
אני אופטימית יותר... עדיין במעקב אחרי גיסתי שאף היא עשתה ניתוח שרוול (שמנה מאד!!! כמעט 140 ק"ג).
תודה רבה :)

שמח לעזור ועוד יותר שמל להפיג חששות .
האם גיסתך היא המנותחת שרווןל שמקיאה ?
אם כן היא צריכה לבדוק מה גורם לזה - זה ממש לא אמור להיות ככה !!!
דרך אגב - נותחתי במשקל של 140 וקצת ... שזה גם שמן מאוד , לפני 5 חודשים .
בהצלחה
ליאור

היי ליאור...
כשגיסתי חזרה הבייתה היא לא הייתה מסוגלת להריח בישולים ... היו לה בחילות נוראיות וכן היא הקיאה המון. מיותר לציין שבשלב זה היא שותה מים בלבד ועדיין מרגישה שהכל עולה לה :(
בנוסף, בת דודתי נותחה לפני שנה והיא מקיאה לעיתים תכופות... במקרה שלה אני חושבת שזה בגלל שהיא אוכלת יותר מכפי הקיבולת של הקיבה שלה.
על אף ולמרות הכל, אני שלמה עם הניתוח...
לילה נפלא,
וטהל.

גם הבת דודה שעשתה לפני שנה עברה שרוול ?
בקשר לגיסתך - הגיוני שיש בחילות ורגישות לריחות , יכול להיות גם שהטעם שלך משתנה אחרי הניתוח - דברים שאהבת מאוד לאכול פתאום לא טעימים לך ולהיפך.
עדיין נשמע לי קצת חריג נושא ההקאות .
בשבועות הראשונים אפילו מים צריך לשתות לאט לאט אחרת הכל עולה או גרוע יותר - תקוע .
יש כאלה ששותים ממש עם כפית - לאט לאט .
כוס מים שהיית רגילה לשתות לפני הניתוח בלגימה אחת צריך לשתות אחרי הניתוח במשך כ5-10 דקות בלגימות קטנות מאוד .
שמח לשמוע כמה את שלמה עם הניתוח , זה חשוב מאוד להצלחת כל התהליך, ולעבור את זה בקלות ובכיף.
בהצלחה
ליאור

שלום לך.
שמי אתי גם עליי עברו תקופות קשות בקשר למצב שבו הייתי נימצאת.
עד שיום אחד החלטתי שאני הולכת לעשות ניתוח שרוול כנגד רצונו של בעלי.
עברתי ניתוח של שרוול, זהוא ניתוח שאין בו ביכלל הקאות.
פשוט מקצרים לך את הקיבה ואת יכולה לאכל פחות ומהכל
היום אני ארבעה שבועות לאחר הניתוח וירדתי 15 ק"ג.
אני כבר לאעייפה כמו קודם, אני מרגישה מצויין למרות שאני ממש בתחילת הדרך.
אז על תהססי לכי על זה , יש דברים מעבר לאוכל , ולשומן.
אז בהצלחה.

תגובתך מאד מעודדת ומרגיעה.
אני בהחלט מסכימה איתך שהאוכל הוא לא הכל... אצלי כל יציאה עוברת מחשבה של "איפה נאכל", "שם יש המבורגר טוב ושם סינית..."- אני בטוחה שאת גם כן יודעת על מה אני מדברת.
האם שבת כבר לעבודה?

לצאת למסעדה (ולאכול) חלק מבילוי, זה סוג של בילוי ובהחלט בילוי נחמד, מהנה וטעים!!!!
גם כשיוצאים לסרט חושבים לאיזה סרט ללכת, לאיזה הצגה, איפה. אז מה רע ךחשוב גם איפה אוכלים, ומה אוכלים (לפני הסרט או אחריו).
אחרי ניתוח לא מפסיקים לאכול, לא מפסיקים לבלות ובטח לא מפסיקים ללכת לבתי קפה ומסעדות.
מה שמפסיקים זה אופי האכילה ואופן האכילה.
אוכלים בצורה מבוקרת, חושבים מה מכניסים לפה, אוכלים לאט ונהנים מכל ביס.
אוכל זה לא משהו מוקצה!! לא צריך להפסיק לאכול ולא צריך להימנע מדברים.
במשפט אחד - אוכלים שפוי.

גם אני
בדרך לניתוח בולפסון

נשמח לעזור ולהיות אתך לכל אורך הדרך