הסבר קטן בבקשה

שלום ברכה .אני חודש וקצת לאחר הניתוח היום למשל אכלתי קציצה ו2 חתיכות קטנות מאד של תפוח אדמה.בבוקר אכלתי 5 כפיות מעדן.ועכשיו אני הולכת לאכול פתית עם קוטג זה בערך מה שאני יכולה להכניס לפה..משום מה אני לא יודעת אוכל מתחיל להגעיל אותי מעניין אותי לדעת באמת אם מישהוו קרה לו שהוא פתאום ניגעל מאוכל?ברכה אני מאמינה שעוד קצת נוכל ללכת למסעדה ולאכול קצת.וקצת זה טוב .כיף לטעום מהכל בקצת .כל אחד והקצב שלו.שמתי לב שיותר קל לי לאכול פתית מאשר אוכל מבושל.

הי ברכה, אני נותחתי ב23/02/10 משקל התחלתי של 124 קילו והיום 103(הדרך עוד ארוכה...).
בחודש הראשון של הניתוח האוכל הוא בעיקר נוזלי, אבל לשבת בבית קפה על כוס קפה עם חברה בהחלט אפשרי(תופתעי שאחרי פעם אחת תתרגלי להזמין הפוך קטן...)
אז כן , כמויות האוכל יורדות משמעותית, וכן גם אני חששתי מזה - איך כבן אדם שכל היום אוכל פתאום אני לא אזדקק לכל האוכל הזה, פחדתי שאני יהיה מאלו שבטח יכתבו עליהם בספרים - עשתה שרוול והשמינה ... אבל הופתעתי לגלות שאני פחות רעבה , שבעה מכמה ביסים ומאושרת מהפידבקים ...
וכן כבר הלכתי למסעדות רק שהבנתי שאני כבר לא יסיים מנה ... וזה לא נורא
אבל אני כבר אוכלת מהכל (חות מאיסורים) פשוט קצת.
ולדוגמא מה אכלתי היום:
בוקר - קפה על חלב
צהריים בעבודה 3 פרחיות עם טונה , כף סלט(וכן שבעתי , מאוד)
ביניים - חטיף אנרגיה
ערב: כף פסטה(כן כן כף מפיקה),קציצה
אני שבעה ומאושרת
שיהיה לך המון בהצלחה בתהליך לקראת הניתוח ובניתוח עצמו . תלכי על זה את כל כך תהני

את עדין לא שלמה ,את צריכה לדעתי להסתכל על עצמך במראה ולשאול את השאלות הקשות ,
אני שאלתי איך אני רוצה להתבגר ומה קורה אם הבריאות ,(כבד שומני ןמורחב ,סיכונים ובעיות לבביות,קורוסטרול ועוד ) לי זה הפריע המון ויותר מידי.
קבלי החלטה ולכי עם ההחלטה עד הסוף ,
האוכל לאחר ניתוח נהפך לשולי רק כמה ימים ראשונים בגלל שאנחנו רגילים לפתוח את המקרר כל הזמן, וזה נעלם לי בכל אופן
אני עברתי טבעת ולא שרוול אך נירא לי שאנחנו באותה ספינה,
בהצלחה ובקלות

תודה על התשובות - ממש עזרתם לי

ואענה לך מניסיוני.

אחרי הניתוח מייד צריך להתרגל לאוכל מחדש. מומלץ ללכת שלב אחרי שלב עם התפריט שתקבלי מהדיאטנית של המרכז.
אחרי כחודש וקצת מתחילים לנסות לאכול מהכל. דברים בצקיים כמו פסטה ולחם עלולים להיות קשים מדי כי הם נוטים להתנפח בקיבה ולכן נהוג לחכות איתם קצת יותר.

אחרי הזמן שעבר מאז הניתוח שלי אני בהחלט יוצאת למסעדות עם חברים, מזמינה איזו מנה שבא לי (יש אומרים שצריך להיצמד למנות הפתיחה כדי לא לבזבז ואני אומרת שכדאי לקחת ממה שבא ואת השאר לארוז).
אני אוכלת הכל מהכל...
אני תמיד אומרת למנותחים, דאגו להתחיל לנסות הכל. חבל לי לראות מנותחים אחרי שנה שלא מסוגלים לגעת בלחם.
עשינו את הניתוח כדי להגביל כמויות ולהעלות את איכות החיים, לא בשביל לסבול.

הי ליבי .אני רואה שאת כבר 3 שנים אחרי ניתוח שרוול.הייתי מעונינת לשמוע ממך קצת .איך את היום ירדת את כל המשקל שרצית?הגעת למשקל שלך?תוך כמה זמן ירדת הכל?היום לאחר 3 שנים מה את אוכלת ?וכמה?ואיך המרגש ?

בשנה ירדתי 50 ק"ג ועל הירידה הזו אני שומרת עד היום...
נותרו לי 6 ק"ג למשקל היעד הקבוע על ידי הדיאטנית אבל גם עכשיו אני במשקל טוב מאד מבחינתי כאשר אני אוכלת מה שטוב לי (הרוב בריא, לא לדאוג :-))

אם מדברים כמויות למשל, סנדוויץ' אחד זו ארוחה מלאה מבחינתי. כך גם שוק עוף וחצי תפוח אדמה.
היום אני במשקל שבו הייתי בגיל 13 וההרגשה קלילה וכיפית.

המחלות שהיו מנת חלקי כבר אינן עוד :-)

ואהווו כל הכבוד לך אני מאושרת בשבילך.עוד משהוו .כמה שקלת?ואיך המצב רוח שלך היום?והבריאות כמובן.

שקלתי 123 ק"ג.
מצב הרוח בעננים כמובן והבריאות במיטבה :-)

אני אישית אחרי הניתוח ואני אוכלת ממש קצת, לכן אני מקפידה שיהיה איכותי... יצאתי עם בעלי למסעדה (יחד עם הוריי) והוא ואני חלקנו מנה, אני אכלתי את הממש קצת שלי והוא את היתר - אפשר להסתדר. יצא לי אפילו להיות באירועים משפחתיים ואני בודקת מראש מה התפריט כדי להחליט מה אוכל - כך שאני לא אוכל סתם.
בהצלחה,
שני