רוצה לשתף אתכם בכמה דברים, תעזרו לי

לתת לך סתם ככה אבחונים ותשובות באינטרנט.

כעיקרון תוכלי לאכול קרטיבים או להקפיא קוביות מיץ ולמצוץ אותן. זו דרך לקבל נוזלים בלי הרבה קושי במעבר.

לגבי קילו ביום... אני מקווה שאת יודעת כשאת קוראת את זה שזה כמעט בלתי אפשרי.
בחודש הראשון יורדים 10-12 ק"ג בממוצע וזה סבבה לגמרי.

בוקר טוב לך
אנחנו נעזור לך בכייף אבל........
קודם תעזרי לעצמך!!!!!!
1. חסל סדר קיטורים.
2. חסל רחמים עצמיים.
3. חסל חוסר שביעות רצון
4. חסל ""לא יכולה" "לא מתאים לי" "לא טוב לי".

ועכשיו מתחילים דף חדש שמתחיל "בוקר טוב עולם...איזה כייף...יום חדש ואני בדרך חדשה"!!!!!!!!
מרגע זה תראי שהכל יראה אחרת.
אני בטוחה שאת יודעת להתמודד עם מצבים שלא תמיד הכי הכי בעולם, אבל מצבים שאת יודעת שזמניים וחולפים והימים לאחריהם יהיו רק טובים יותר.
ככה זה עכשיו.
את אחרי!!!! עברת את הניתוח. תני לעצמך להתרגל אליו. תני לניתוח להתרגל אליך. במקום לשבת לקטר איך לא יכולה לשתות, איך לא יכולה לאכול. קח עצמך בידיים ותתחילי עם איך אני כן שותה ואיך אני כן אוכלת. הכל לאט, קצת ובסבלנות.
אני משוכנעת שעוד חודש תקראי את התנהלות השיחות איתך ותחייכי לאורך כל הדרך.
כמי שעברה בעבר טבעת, את יודעת שהניתוח הוא לא הוקוס פוקוס, בשביל הצלחה צריך להשקיע. אז אנא ממך השקיעי אנרגיות חיוביות, שאבי עידוד מדברי המנותחים כאן שנהנים מכל יום ומכל רגע.
את מוזמנת להתקשר אלי ואשמח לחזק ולעודד אותך.
יום טוב ומאושר לך.

בתחילת הדרך צריכה להיות לך מטרה.
כך שאת יודעת למה לצפות, ואת מאוד רוצה את ה"אור" שנמצא שם רחוק.
אני לא מגיב כאן בכלל אבל מה שכתבת גרם לי לכתוב.
אז כמו ששולה אמרה. קיטורים לא יביאו אותך לשום מקום..
רק רצון ולא הרבה (כי מהניסיון שלי אין לך כ"כ ברירה :))
ואת תראי שהחיים שלך משתנים.

סתם תוספת על עצמי

כשהייתי בחדר ההמתנה לפני בדיקות אחרונות של הניתוח,
מצאתי את העלון "סיפור אישי" שם.
זה סיפור של שולה זק ועוד כמה אנשים שירדו במשקל באופן משמעותי,
וחייהם השתנו מקצה אל קצה.
מבחינתי הם "גיבורים". השאיפה שלי זה לעשות בערך מה שהם עשו.
ככה זה עזר לי לדעת מה אני רוצה. את החשק לאכול הרבה איבדתי שבועיים אחר כך.

אני מאוד מקווה שתהיה לך הצלחה מלאה בהמשך הדרך.
לא להישבר ולהיות חזקה כי זה הכי חשוב!!