מאזן מהיר והחלטה לשנה הבאה

אתה חמוד !!!!!!!!!!!!!!! למען האמת בהודעות האחרונות קצת הבאתה לי את הסעיף עם החפירות אבל עכשיו שקראתי את מה שכתבתה אני מבינה כמה קשה לך... ואני בהחלט מזדהה איתך לא שאני במשקל שלך לשמחתי הרבה פחות , גם לא בגיל עדיין נחשבת בקטגוריה של צעירה... אבל מרגישה נורא עם המשקל, הדימוי, ההרגשה וכו'...
לכן אני מאחלת לך עם כל הלב שתעבור את הניתוח בשלום ושהקילוגרמים ירדו מהר מהר מהר
ותגיע ליעד!

ובכדי לזכור טוב טוב את ההגשה הזאת תעתיק את מה שכתבתה כאן ותשים על השולחן עבודה שלך
וכל פעם שתפנה לשוקולדים ולבולמוס אכילה פשוט תקרא את מה שכתבתה כך תוכל לעצור את עצמך ולהזכר על מה אתה נלחם!


באמת המון הצלחה לכולנו! אמן

בגיל 48 עברתי התקף לב, צינתור ועשו לי בלון. רק אחרי ההתקף והסוכר שהופיעה - בגיל 51 עם 133 קילו (גובה 153) הגעתי לניתוח ומאז קיבלתי את חיי במתנה (ירדתי 70 קילו). בגיל 60 אני שוחה שעה וחצי כל יום. נוסעת לחו"ל. עולה 6 קומות ברגל. רצה עם הנכדים בגן שעשועים ומאושרת מכל רגע בחיי. נהנית במסעדות ובטיולים ועושה חיים משוגעים...
אל תחכה לקבל בום שיהיה קשה להתאושש ממנו. לך על השינוי עכשיו וכבר - אתה לא מתאר לעצמך כמה מהר תחוש בשינוי . במילים פשוטות - אתה תתחיל לחיות.
בהצלחה.
שולה

גם בגיל 24 התחושה המדהימה זהה.

היי מקס, חג שמח!
קראתי את דבריך בהתרגשות רבה, ועם זאת בכאב... כאחת שיודעת על מה אתה מדבר על אף שעודני בת 24.
"החלומות" שלך ריאליים, אינם "מקס" אלא "מיני"... מתוך רצון אמיתי לחיות חיים שפויים... ורק מי ששמן יכול להבין את זה! לא להיות סביב האוכל, ולא לנסות לטשטש עקבות בעקבות הרגלי אכילה כפיתיים.
אני מכירה המון המון אנשים מוכשרים ויפים ושמנים... ועם כל ההצלחה, לא אחת עודף המשקל גורע בדרך להצלחה במכלול המובנים.
אני מאחלת לך שתזכה לקבל את המתנה לשנה החדשה בקרוב... תנותח ותזכה לאורח חיים בריא, עם הפחתה משמעותית ואף ביטול המחלות הנלוות. רק אחרי שתעבור את הניתוח ותתחיל לחיות את שגרת השרוול תבין איזו מתנה נהדרת זו.
הגעת לפורום נהדר, עם אנשים מקסימים שחלמו חלום כשלך... חלקם הגשימו, חלקם בדרך להגשמה וחלקם עדיין מהססים... הכל טוב, הכל נכון, לכל אחד במקום שלו.
שתהיה שנה נהדרת ומלאת הצלחות!!!!
נ.ב- שקלתי 126... כיום 92!!!! וזה חלום.

יכול בקלות להזדהות עם מה שכתבת - הייתי שם.
אמנם קצת יותר צעיר , אבל מבחינת הרגשות , חוסר אנרגיה , הרגשה פיזית , ועוד הרבה דברים זוכר מה זה .
כמו שעניתי לך בהודעה הראשונה שלך בפורום: לדעתי , הבקשות שלך לא רק הגיוניות , אפילו קטנות .אני בטוח שתוך כ3-4 חודשים אחרי הניתוח תוכל לסמן וי ליד כל סעיף וסעיף שציינת.
אני בדיוק שנה אחרי הניתוח , נהנה וטוב לי .עוד לא ירד לי הסומק מהפנים מהמחמאות שקיבלתי בערבהחג מהמשפחה ...עדיין מאושר מהמכנס החדש שקניתי בחנות רגילה ולא של מידות גדולות , ואיזה כיף שקונים מכנס שהוא בדיוק במידה ולא צריך שום תיקון מיוחדים אח"כ .
אני מזכיר פה הרבה את הפעם הראשונה שניסיתי לרכוב על רכיבת שטח על אופניים , לפני שנתיים - בגיל 36- אחרי 2 ק"מ נשכבתי על הרצפה בטוח שאני עומד להתעלף ורואה את חבר שלי מוציא את הסלולרי כדי להזמין מד"א.היום אותו חבר כבר לא מוכן לרכוב איתי כי אני לא מחכה לו והוא "אוכל אבק" ...
השינויים הפיזיים והנפשיים הם ענקים - אני ממליץ בחום ואשמח לענות או לשתף בכל דבר
בהצלחה
ליאור

לשמחתך הרבה הרבה ביגלך הולכים לניתוח וזה פשוט מדהים אני נותחתי לפני חצי שנה בבית חולים וולפוסון ולפני הניתו הייתי בפגישה אם צוות מנותחים דיי מבוגרים שבאמת רצו להציל את עצמם יצא אחרי זה גם לפגוש אותם הם פשוט מרגישים מציין וניראים נהדר באמת ולא 10 שנים פחות 20 שנה פחות הכי חשוב להרגיש טוב ולראות טוב זה מה שהרפואה נתנה לנו תודה לאל רוץ על זה ואל תפספף שנה המון בריאות כושר ואהבה

אני מתקרבת לחצי שני אם 24 קילו פחות מאושרת אין מילים אני מרגישה שאני תקועה המחוג נעצרמקווה שאמשיך למרות שמודעת לעצירה שלי לא מאוכזבת זה בטוח הסכרת ירדה המישקל ירד אז שנה טובה בריאות וירידה ושכול אחד מיאתנו יגיע ליעד בעזרת השם ואימרו אמן אוהבת אותכם

חג שמח ושנה טובה
מאד ריגש אותי מה שכתבת כל מילה היא כמו אבן חקוקה ועם כל זאת מאד הזדהיתי עם כל מה שקראתי אני גם כמעט כמט גילך וכמעט כמו משקלך והרבה הרבה מאד מרגישה את אותם הרגשות שתיארת ולא יכולה עוד לסבול יותר ולכן החלטתי שאני מצילה את החיים שלי השנה
השנה הפסקתי לעשן הייתי מעשנת כבדה והשנה אני בע"ה אעבור את הניתוח שרוול ומי יודע עוד איזה שינוי אעשה? אז שוב שיהיה לך שנה של התחדשות ושינויים לטובה ודברים חדשים ורק שיהיה טוב
שנה טובה ומתוקה אורנה.