חברים אהובים שלי...

מה קרה? פתאום מפחדים, וזה כל כך אנושי, אבל לך יש פה את כולנו, ובמיוחד שולה שנמצאת בראשנו, אז ממה לפחד, את אשה צעירה שכל חייה לפניה ותינוק שרוצה אמא שיכולה לרוץ אחריו ולשכב איתו על הדשא, ואני שראיתי שזה כל כך חסר לי עם הנכדים, סבתא בת 64 שיודעת לשבת על כורסא ולתת הוראות, והחלטתי שחייב להיות שינוי, והנה אני 6 שבועות אחרי ו-17 קג פחות והכל ב"ה היה כל כך בסדר ועם רופא כל כך מדהים (ואני בטוחה שהם כולם טובים) אז אין לך מה לדאוג, ביום חמישי בערב תקבלי את החיזוק ותלכי בראש מורם לחיים חדשים בשבילך ובשביל כל משפחתך. באהבה נעמי

יש לי אחת כזאת אדומה... שממנה אני מחלקת הוראות...
באמת עצוב ... אני שסובבתי את כל העולם על האצבע הכי קטנה... רצתי והתרוצצתי מהבוקר עד הערב... פתאום עייפה, כבדה, עצבנית... מתוסכלת....
נתראה ביום חמישי אני יראה לך את הכורסא האדומה...

מתוקה יפיפיה שלי. לא לשכוח את המוסיקה ים תיכוני כן חחחחחחחחח.את מדהימה וכל הכבוד לך על המיפגש.ועל זה שדחית את התור שטויות מאמיי אחרי שניתראה אני מאמינה שתירצי לעשות את הניתוח תוך שבועע אני בטוחה חח.אני גם כמוך בהתחלה ניבהלתי בהתחלה שראיתי שאין באמת ממה להיבהל. כי הרופאים המופלאים האלו רק עוזרים לנו ורוצים שנצליח לחיות כמו כולם ועל זה אני רוצה להצדיע להם. אל דאגה כמו שאני אומרת יהיה בסדר. מחכה כבר למיפגש כמו כולם.