היי מקס בשעה טובה ומוצלחת

בודק אופציות-במקביל להשלמת הבדיקות-וממשיך לראיין מנותחים לשעבר שאני מוצא דרך מעגלי הכרות שונים.עם הזמן אני משתכנע שיש הרבה מנתחים טובים,ומזל לא פחות חשוב.וחוץ מזה הקרב של חייך מתחיל רק לאחר השחרור מהאשפוז.
רק מה-אני לא מתחבר לתחושת האופוריה שמרחפת כאן-אני לא חושב שאנשים נולדים מחדש,ונעשים יפים,חכמים,חברותיים,כריזמאטיים וקורנים.אסתפק בכך שהחיים יהיו ארוכים יותר וקלים יותר.מעולם לא אהבתי לקנות בגדים ואני לא צופה שזה יישתנה.הייתרון של לקנות בחנויות "רגילות" שיש פשוט הרבה מהן ולא צריך לנסוע לחנויות מרוחקות וספורות.מעולם לא חשתי משיכה לסנפלינג,באנג'י או חתירה בנהרות סוערים ושורצי תנינים,וגם זה כנראה לא יישתנה-גם אם אחזור למשקלי בתיכון.

מקסי....רשמתי לפני משפט אחד:
"נולדים מחדש,ונעשים יפים,חכמים,חברותיים,כריזמאטיים וקורנים."
כמה אשמח לדבר אתך בשנה הבאה בזמן הזה!!!!!
המעריצה הנצחית שלך
שולה

יש לך דש מד"ר שוורץ, סיפרתי לו על המפגש שלנו, וכמה מתענינים בנתוח, סיפרתי לו על הפורום והעומדת בראשו, הוא רשם לעצמו איך להגיע לפורום. הוא הכין לי תכנית עבודה ויעדים, הוא רוצה לראות אותי כל חדשיים ומאד מרוצה מההתקדמות שלי, כי לא יכולתי ללכת שהוא הכיר אותי. שולינקה כל טוב, נעמי.

קוראת אני את דבריך ולא יכולה שלא להגיב...
ראשית כל מקווה שאתה בסדר והכל זורם כשורה לקראת הניתוח.בהצלחה.
שאני קוראת אותך, אני מחייכת לעצמי כי ככה בדיוק הרגשתי לפני הניתוח."רוצה רק להרגיש טוב","רוצה לעלות מדרגות בלי להתנאשף","רוצה להתכופף ולקשור שרוכים כאחת אדם","שלחץ הדם ירד"...
העיניין הוא שאם הירידה במשקל כל התפיסה משתנה.גם אני לא קנינית בגדים גדולה בעיקר כי שאתה שמן אתה לובש מה שיש במידה שלך ולא תמיד מה שאתה אוהב.העיקר שזה יעלה ושהכפתורים בחולצה לא יעופו שאני יושבת...
אממה שאם האוכל בהתאבון (כמה אירוני במקרה שלנו...) ואז המוטיבציה על הגובה ורוצים למדוד, לקנות ולהכנס כל הזמן לרשתות של האנשים ה"נורמליים".החיים והתפיסה משתנים מקצה לקצה,זו חוויה משכרת למדוד בגדים 5 מידות פחות ואשמח אם מנותח אחד יסתור את דבריי.מעבר לתחושה שאנחנו יותר קלים ובריאיים,אנו גם מתחילים לטפח את הצד האסטטי וזו הרגשה אלוהית.
אני קניתי שמלה בזארה לראשוני בחיי וירדו לי דמעות של אושר בתא המדידה.ניגשתי לקופה לשלם וכמו מפגרת סיפרתי לקופאי על ניתוח השרוולוהירידה במשקל.
אז ידידי, על תכריז הכרזות לפני, כמו ששולה אומרת, נדבר עוד שנה וסקרנית אני לדעת אם טעיתי בדברי אלה.
חיבוק ענק
לי

בסיום הדיאטה האחרונה שעשיתי-לפני שהפסקתי כי הבנתי שכל דיאטה נוספת תקרב אותי ל-170 קילו-נכנסתי אכן לחנות בגדים ,עם חיוך מטופש,וקניתי לי כמה פרטי לבוש לא מאד מוצלחים.כמה חודשים אח"כ הם כבר לא עלו עלי,ובסוף החורף הוכנסו לשק בגדים עבור נזקקים.אני לא זוכר את זה כחוויה טובה,לבד מן ההיבט של העזרה לזולת.זה גם סוג של הסחפות-כמו לאכול לבד פיצה משפחתית!נראה לי יותר הגיוני לחכות שהמשקל יתייצב ,ועד אז לקנות מינימום הכרחי פעם ב-20 קילו או משהו בסגנון.
וחוץ מזה-לגבי מה שאמרתי ,שבאופן עמוק הירידה או העליה במשקל לא משנה את האישיות:
השתתפתי אתמול באירוע ,שבו הוקרנה על הקיר תמונה קבוצתית, שצולמה באביב 1976 ואני אחד המצולמים בה.גם עופר אהובנו היה שם באירוע כך שהוא יוכל לאשר.
באותה תמונה אני בן פחות מ-16-קרוב לגובהי הנוכחי, אבל שוקל בערך חצי מהמשקל הנוכחי-הכי חתיך שהייתי אי פעם בחיי!
אבל כבר אז הייתי "קלוץ" מדופלם,חסר קואורדינאציה ולא כשיר לכדורגל,כדורסל , טיפוס על עצים או נגרות למתחילים.שחמט היה בספורט היחיד שהצטיינתי בו.אז מה רוצים להגיד-שאם בגיל 51 אשקול 108 קילו בלבד -אז אהפוך לפצצת אנרגיה וגולש אומנותי על הקרח?
פדלאה נשארת פדלאה-רק שעם מכנסיים 64 הכל הרבה יותר קשה מאשר ב-44

אכן היתה מצגת על הקיר, אכן מקס יקירנו הופיע בה ואכן הוא היה נער רזון וחתיך.

הדברים הקטנים הם המשנים - לקשור שרוכים בעמידה, לעלות מדרגות בלי להתנשף...
כמובן שיש עוד המון דוגמאות.
דרך אגב איפה נעלמת אתמול? נגמרה המצגת, אכלת ונעלמת!!! רציתי לפטפט קצת.

אבל מה לעשות והאירוע התחיל מאוחר,ומי שצריך להגיע לתפילת ערב שבת בתל אביב ,לא יכול להשאר בעמק חפר עד השקיעה.
מכל מקום-אתה הרי מגיע לגוש דאנס לרגל לימודיך,כך שאפשר לקבוע מפגש במרחב שבין כיתת הלימוד לקניון איילון ב-ר"ג ולהמשיך את הדיאלוג.
ולגבי הפייסבוק-לא החבר הוא שפתח לי את החשבון-פתחתי בעצמי.החבר הוא זה שהתעקש שאפשר להרשם להשקה של הליין החדש של סכיני השף רק בפייסבוק.כנראה מסתמכים על זה שאלו שעוד עובדים בעמידה,עם סכין ביד,הם בגילאים שעד 35-וככאלה-חיות פייסבוק.אני מוצא שהתכנים שחבריי מעלים הם בד"כ די משעממים או איזוטריים.צר לי-לא עושה לי את זה!שולה חייבת אני מניח.אני בינתיים לא.

אויי כמה הדברים שלך ושל כולם מוכרים לי . זה כל כך נכון מה שאת אומרת. כיף לשמוע אותך ואני גאה בך. כל הכבוד על השמלה היפה שקנית.

תודה בובי,אני בטוחה שאת מבינה את העניין ב-100% . ביום רביעי הקרוב אחי מתחתן,אצתלם אם השמלה ואולי אעלה את התמונה.רק אולי...
שיהיה לך אחלה שבוע
אוהבתותך
לי

שמחה בשבלך
עזלתי דמעה מאושר בשבלך שיהיה שבוע טוב והמון הצלחה שתרצי שמלה ממעצבים מוכרים דבראיתי בפייס רוזי זבטאני אשמח לעזור רק בשמחותתתתתתתתתת