עדכון שבועיים אחרי הניתוח

נראה כי הכל זורם אצלך בדרך הנכונה!
כל הכבוד!

אם אתה מנסה לאכול 6-7 ארוחות קטנות ביום (כי אתה מתמלא מהר ורעב מהר-לפחות אני...)ולשתות 10 כוסות ביום בשלוקים קטנים-במרחק סביר מהאוכל-וגם ללכת קצת,וגם לנוח באמצע היום...זה גוזל את כל היום!
ימי המחלה יסתיימו עוד כמה ימים.איזה "קיצורי דרך" אתם הנהגתם כדי לחזור לשיגרה?כרגע זה נראה שאי אפשר לשלב את זה בחיים פרודוקטיביים.
זה משתנה אחרי החודש הראשון?!

מקסי,
הכי פשוט להפסיק להסתובב סביב האוכל....זה לא מרכז החיים.
יוצאים לעבודה כרגיל. שותים מתי שרוצים ואוכלים כל שלוש שעות בערך.
אני מבטיחה לך שהמחשבה יותר כבדה מהביצוע בשטח.

1. האם שקלתה לשנות את שמך ממקס ברנר - לפתית למשל ?
2. מתי אתה אמור להשקל ?
3. ואם אתה כבר נוסע האם אפשר להזמין אותך לארוחת צהרים?
4. ממתי הפסקתה להרגיש חולשה ?
5. ידעתה שאני מתגעגעת אליך ?

נשיקות לילך

שולה-רציתי לדעת מתי ואיך זה הופך להיות NON ISSUE כי בינתיים זה סיפור מלא פרטים:אני קם בבוקר ולוקח אומפרדקס.מסתובב קצת ושותה מולטי נוזלי.בהמשך לוקח כדור ללחץ דם ומודד ל"ד.שותה חצי כוס ראשונה ומתחיל רק אז לתכנן שש "ארוחות" במרווחים של שעתיים וחצי,ואיך להשחיל ביניהן ואחריהן 10 כוסות נוזלים,עוד מנת מולטי,מנוחה וצעדה קצרה לפי כוחי.זה לא "דרך אגב",אלא כמעט משרה מלאה.מה לעשות-קיבלתי הנחיות מסובכות.השאלה היתה איפה לחפף קצת.

לילך-אתקשר אלייך מחר.אני בהחלט נשקל,רק לא מפרסם עד חודש מהניתוח,כי אני לא אוהב את התחרות והלחץ שזה יוצר.זוכרת את ה-"שמעתי על אחד מבני ברק שירד 30 קילו בחודש..."(אגב-למה נמחק הפוסט המענג הזה? )
אז אני בסדר, אבל לא מאלופי המרזים.
לגבי החולשה-אני חושב שהתחלתי להרגיש יותר מרץ בערך 10 ימים ימים אחרי הניתוח.
ולגבי הכינוי:עודני חושב ששוקולד הוא מתנה שאלוהים נתן לבני האדם,רק שצריך להסתפק כנראה במתנה הזו רק בהזדמנויות חגיגיות ולא כל יום (כמו בחיי הקודמים).
והזמנה לצהריים-בכף,רק לא לבנות עליי לעת הזאת ליותר משני קרקרים במריחה עדינה,מעדן חלב או קצת פירה.