בעוד שבועיים וחצי ניתוח שרוול

אני 12 יום לאחר ניתוח שרוול, יכולה להגיד לך שיש רגעים של רעב,פיזי ולא בראש, אבל בהתחשב בעובדה שלאחר כפית של מעדן אתה שבע אז גם הרעב מגיע.
לגבי מזונות שמותר ואסור ינחו אותך בבית החולים לאחר הניתוח.
שיהיה לך בהצלחה.

הרעב הוא אינדיבידואלי כי אני למשל לא רעבה בכלל ויכולה כל היום לחיות על שתיה .
אני אוכלת כי אני יודעת שצריך.....

בנוגע לאוכל שאסור - בכל שלב לאחר הניתוח ישנם דברים שאסור לאכול אבל בסוף תהליך הירידה אתה מגיע למצב שאתה אוכל כמעט הכל ומה שחשוב זה הכמות הקטנה והאכילה האיטית = לעיסה ולא בליסה

מקווה שעזרתי ליאת

אבל כדי לתת לך קצת סיפוק מיידי:
1.יש תהליך שלם של חזרה לאכילה,ומאכלים שמתווספים בהדרגה ע"פ מספר חודשים.בהתחלה התפריט מאד מוגבל.בתום שלושה חודשים בערך מותר לך לאכול הכל במנות קטנות חוץ מ:אפרסמון,סברס,רימונים,פופקורן,ציפת הדרים ועוד כמה דברים שנשכחו ממני כרגע.אלכוהול,תוססים ולחם טרי כנראה תתקשי לתמיד לצרוך בכמויות משמעותיות.

2.הנסיון שלי הוא שרעבים-והרבה פעמים ביום!מצד שני מעט מאד אוכל מסיר את הרעב.כל אחד מגלה כמה נדרש לו.צריך להביא בחשבון שאי אפשר להעביר הרבה זמן בלי אוכל (אצלי שלוש שעות זה המכסימום ).
3.חוץ לארץ?! אין תשובה מוסמכת ויש דעות שונות.אחד הרופאים הסביר שהוא מצפה מהפציינטים להשאר בסביבה חודשיים-שלושה.מניח שזה משנה גם אם את טסה ללונדון או לוויטנאם-לא בכל מקום מערכת הרפואה מפותחת ורמת ההיגיינה גבוהה.

שלום תשובתו של מקסי ממש מושלמת.
אחדד רקכמה נקודות - תחושת הרעב מאוד אישית. שתי חברותי עברו באותו יום ניתוח 6.2, אחת עד היום עוד לא חשה תחושת רעב ומזכירה לעצמה לאכול (את התפריט העשיר חחחח) ולשתות ואילו השניה כן חשה מידי פעם "דקירות" רעב, אבל כפית של ג'לי או כפית מעדן מייד מביאים את הרוגע והשובע.
לגבי טיסות לחו"ל - אישית אני מכירה אנשים שטסו אחרי 10 ימים לחו"ל (ניתוחי טבעת) ואישית מכירה מנוחת מעקף שטסה אחרי 3 שבועות. כמו שמקס אמר: לא למדינות נחשלות ורצוי להתיעץ עם המנתח ורופא המשפחה.
לגבי אוכל, התנהלות - כמו שמקסי ציין - בשאלות הנפוצות תקבל את מלוא חופן האינפורמציה
בהצלחה
שבוע טוב
שולה

שאתה מייעץ פה על תקן - "בעל ניסיון"...... שמח בשבילך

אני פיתחתי תיאוריה לגבי הנושא, אני מבדיל בין "רעב" ל- "תיאבון"

רעב - בא מבפנים, הצורך לאכול כי מרגישים שבלי זה - נמות מרעב!!
תיאבון - בא מהעיניים והראש - מדובר בחשק, לא בעניין של צורך, רוצה- אבל לא הכרחי

אני, ממרום 3.5 חודשי נסיוני - לא חש רעב כלל וכלל, גם כשאני לא מקפיד על זמנים קצובים וקצרים בין ארוחה לארוחה.
מאידך, תיאבון יש לי תמיד - כשאני נמצא בסביבה של אוכל, זה מגרה אותי, ונוצר לי הרבה רצון לטעום מהכל. שם נמצאת "המלחמה" שלי עם עצמי.
מדיווח שקיבלתי זה עתה מכתבינו בשטח: עושה רושם שאני מנצח במלחמה הזו,בזכות השרוול, אני אוכל רק מה שנכנס (וזה לא הרבה...) ובא לציון גואל.

שבוע טוב לכולם

כל אחד מעיד מנסיונו,וחוץ מזה כולנו קיבלנו על עצמנו לא לעשות מניפולציות ולהגיד רק את האמת.החוויות שלך ושלי כנראה שונות,וכנראה גם ה"כימיה והפיזיולוגיה ".
צחוק בצד-כנראה מרכז הרעב והשובע במוח הרבה יותר משובש (היה ועודנו)אצלי מאשר אצלך.עובדה-הרבה אנשים מגיעים ל-120 קילו.הרבה פחות ל-150.להזכירך:מ-40 איש ,שישבו על הדשא של לילך באוקטובר האחרון,רק שניים (נעמי האגדית ואני )היינו שם אי פעם.
אני מכבד את האבחנה שעשית בין רעב לתיאבון,אבל אצלי היא לא תופסת!הבטן פשוט "מקרקרת" לי פעם בשעתיים וחצי ודורשת אוכל.זה נכון-היא מתמלאת משני קרקרים עם מריחה,חביתה,קציצת דג או שלוש כפות פירה תפ"א,אבל אחרי שעתיים-שעתיים וחצי היא דורשת עוד.זו לא "אכילה בעיניים"-לא הייתי באמריקה,הייתי רק במסעדה אחת מאז הניתוח,וגם בבית משתדלים שלא יהיו פיתויים מיוחדים.אשתי מספרת שעוד בחדר ההתאוששות קרקרה לי הבטן!

אצלך זה אחרת?אשריך! אולי בזכות זה עד הקיץ תהיה כחוש,ואני עד החורף הבא ארד במידת המכנסיים מ-64 לפני הניתוח ל-50 או אולי 48 ואהיה מרוצה עד הגג כי אהיה קל תנועה ובריא יותר,למרות שגם אז לא אוכל לקנות מכנסיים ב"גאפ"!
מזל אחד יש לנו הגברים-על הנשים מופעל לחץ לא סמוי להגיע לחזות אנורקטית בנוסח קייט מוס.שוכחים שמרלין מונרו-אחת הנשים הסקסיות בהסטוריה לבשה 44 והיתה די עגלגלה.
לעומת זאת,גבר שעבר את גיל 35, עם כרס קטנה וסמכותית,לא משלם מחירים מקצועיים וחברתיים על מידת הבגדים שלו,כך שבאמת אין תמריץ להראות כמו רוקר אחרי סדנת גמילה מסמים קשים !

אתה משגע אותי בצורת הכתיבה שלך .... איזה שפה, ביטוי .... חידודי לשון !
מדהים כל פעם מחדש....

אני חושבת שאני יודעת מה הבעיה איתך ?

כנראה שהחלק שאחראי על מרכז השובע "הגרלין " או איך שקוראים לו ... אז כנראה שאצלך הוא צמח חזרה מהר ....ולכן אתה מרגיש יותר רעב ...


מקס אני חושבת שאתה צריך לחשוב על לכתוב ספר על הנושא הזה.... מה דעתך ?
יש לי קשרים בהפצה.... אבל קודם תכתוב....

קודם שיהיה לך בהצלחה ובשעה טובה.יש כן הרגשת שובע ממש פלאים אתה לא תבין כמה. לטוס אני לא רואה בעיה. אבל יתקנו אותי אם אני טועה. ובהתחלה יש הרבה דברים אסורים כבר יגידו לך אחרי הניתוח. אתה תילמד הכל אם תרצה או לא. היום אני אחרי 9 חודשים אולי קצת יותר 45 קילו פחות מרגישה מצויין..אתה יודע תמיד יש עליות וירידות אבל לחשוב חיובי זה מה שאני עושה . תחשוב על אחר כך. ותלך בראש מורם שזה הכי חשוב.

איזה כיף שמצאתי את הפורום הזה- הרבה מהחששות תלויות בחוסר וודאות והיעדר שותפים לדרך- אני מודה לכולכם על הזמן שמצאתם לענות לי.

אני אעדכן לאחר הניתוח

רוני

רוני תמיד לשרותך