הי חברים שלי.... התרגשתי מאד

אני בת 27, שוקלת 120 גובה 1.60 - קצת מעל לBMI "הדרוש" (קצת הרבה)
שאלתי אותך בעבר הלא רחוק (לפני שבועיים בערך), אני בקופ"ח כללית
אני נשואה שנתיים, ושנתיים שלא ממש הולך לנו עם ילדים... עושים טיפולים ולא ממש הולך... (אבל זה כבר בטח שייך לפורום אחר)
מחר על הבוקר קובעת תור לרופאה!

בצלקת השמאלית הגדולה שהיא בדיוק בגלגל של הבטן
ויש לי דקירות נוראיות בקיבה שגורמות לי לכאב כמו בצירים לכמה שניות
אבל שטויות בקטנה או טו טו טו טו הכל עובר

ברוכה השבה הביתה!
ראשית לקחת הכל לאט לאט וברגוע.
הגוף שלך עבר תהליך לא פשוט - לא לזלזל בכך, לפעמים אנו נוטים לחשוב שבכלל לא עברנו ניתוח מסובך ושהכל רגיל.
תצמדי להוראות ותפעלי לפיהם.
תשתי הרבה, ותראי שבקרוב מאוד ההרגשה הרעה תעבור ותחזרי לעצמך.
מקווה לראותך ביום חמישי בין באי המפגש.

בהצלחה ואנו תמיד כאן - נשמח לעזור !

עופר

לילך איזה יופי שאת אחרי. אל תדאגי. את תרגישי טוב ותחזרי להציץ בסירים של אמא. הכיף הגדול הוא שתהיי שבעה אחרי כמה ביסים ולא אחרי שהסיר יתרוקן.

חוש ההומור חזר זה אומר את עשר

וכמו שעופר כבר כתב, קחי הכל באיזי. אין לך לאן למהר.
ובאמת, כל יום מרגישים יותר טוב.
מקווה שיש לך עזרה עם הבית והילדים.

נתנו לך פיזיותיראפיה נשימתית לעשות? לי זה מאד עזר.
חשוב שתצאי כל יום לטיול מחוץ לבית, לי הכלב מאד עזר בזה...

וכמובן מקווה שתרגישי מספיק חזקה להגיע ביום חמישי.

להתראות,
דוד

הדבר שהכי מציק זאת הרגשת הנפיחות הנוראית שלא עוזבת אותך כאילו הרגע קמתה מהשולחן אחרי שאכלתה 3 צלחות... הרגשת אי נוחות, נפיחות, גראפסים (סליחה על התאורים המדוייקים) בנוסף שילשולים שאני לא מצליחה להבין באיפה הם מגיעים הרי אני על מים,תה מיום רביעי...

אבל אני בהחלט מרגישה שמשעה לשעה המצב משתפר... אבל אני חייבת לציין שלא תארתי לעצמי שזה יהיה כואב בצורה הזאת... זה נכון שזה נסבל... ועוד חצי שנה אשכח הכל ואודה על כל רגע... אבל כרגע אני לא מבינה למה נכנסתי לזה....


שטויות יהיה בסדר....

אני עברתי לפני חודשיים והייתי בדיוק כמוך וכמו שענו לי פה בפורום בנוגע לשילשולים (ומיותר לציין שצדקו) השילשולים הם ניקוי של הגוף מכל הסוכרים שבאינפוזיה.

זה עבר לי לאחר שבוע וחצי מהניתוח. גם היום לא נוח לי בקיבה לפעמים אך זה משתפר לאט לאט.

מבטיחה לך שיהיה בסדר.

עברת ניתוח לא פשוט עכשו תתחילי להתאושש עד המיפגש זה יעבור הכי חשוב ויטמינים לשתות לאט וללכת לפיההוראות שבוע טוב יפההההה

להרגיש עקצוצים של רעב... אבל עם שלוק של אקטימל הכל נעלם....
מתחילה לחזור לעצמי לאט לאט... כבר הרבה פחות כואב אם כי פה ושם אני חוטפת "דקירות" בבטן לא מובנות...


היום באו לבקר אותי אחיי השמנים והגיעו עם 2 כיכרות לחם לבן לא פרוס, כמו של פעם!!! ובקבוק יוגורט בטעם תותים,,, ובלי בושה הם דרשו מאמא שלי שסועדת אותי להכין מחבת ענקית של שקשוקה מלאה בשום ופלפל ירוק חריף ו... אני מסתכלת עליהם ולא מאמינה כמה הם יכולים להיות שמנים מגעילים חסרי התחשבות... מרוב תסכול לקחתי את כיכר הלחם השחור ורקדתי איתו סלאו של אלביס פרסלי ("האם את בודדה הלילה ") היה קורע.... ואז הלכתי לי לכורסא שלי עם האקטימל שלי והתעלמתי מהחגיגה שמאחורי.... לא אמרתי לכם אבל שקשוקה זאת אהבת חיי... אבל יש מטרה ושקשוקה אוכל לאכול עוד חודשיים שלושה רק שלא את כל המחבת....

זה להיום חוזרת לנוח...נשיקות

אם את כבר רוקדת........

אז, כדברי המשורר מיכה שיטרית : נאמר כבר הכל, אין לי מה להוסיף לזה..."

לילך
ראשית היי בריאה
שנית אני חייב לציין שאני מחכה בקוצר רוח לקרוא את ההודעות שלך- יש לך משהו מלא הומור שהופך את הקושי לקל יותר- תענוג לקרוא וקורע...
המשיכי לכתוב ולתאר הכול בדרכך המיוחדת והכי חשוב- הרגישי טוב
עוד שבוע וחצי אני שם....
רוני

ניתראה במיפגש

בכל מקרה כבר נעזרתי בפורום ומצאתי כאן אנשים מדהימים- תודה על קבלת הפנים
נתראה במפגש

ראשית רוני תודה על המחמאה...משום מה ידעתי ישר שאתה בן.... אז הנה עוד המשך של עידכון ...

אני כבר 6 ימים אחרי... תודה לאל מרגישה כבר יותר טוב.... האמת שחוץ מיום אחד שהיה לי גהנום השאר עבר סביר ויותר.... הפחד היחיד שלי מהניתוח היה שאתעורר ושלא יהיו סיבוכים... כשהתעוררתי וראיתי שחזרתי לחיים... וכשהימים עוברים ואני רואה טפו טפו שאין שום בעיות אז הכל באמת בקטנה.... היום אפילו יצאתי מהבית לעזור לחגי להקפיץ את מיכאלי לגן... כשחזרתי אמרתי לאמא שלי ואווווווווו אמא אני כל כך רעבה שאני הולכת להכין לי ארוחת בוקר... ותוך אלפית השניה כשאמא שלי צחקה נזכרתי שאין בדיוק מה להכין כרגע חוץ מלאכול כפית וחצי קוטג' בלחץ...........

יש פה ושם "תעוקת קיבה " כך אני קוראת לזה... שזה כמו התקף לב אבל בקיבה מן חצי כאב חדים כאלה שתוקפים את הקיבה אין לי מושג למה אבל זה עובר תוך 2 שניות...

יש לי גם חתך כואב בדיוק בכפל הגלגל שבבטן ... כך שאני לא ממש יכולה לשבת לאורך זמן ... אבל מתרגלים ותמיד זוכרים את הפחד וההתרגשות הענקית שהיתה לפני... כך שבאמת כל השאר בקטנה... וגם מבינים שכל שעה אבל ממש כל שעה הכל משתנה...מה שכן אני מחייבת כל מי שקורא והוא לפני ניתוח לדפוק ארוחות שחיתות לפני.... כמה שניתן במסגרת המגבלה של "דיאטת נווה תרצה" כי באמת אח"כ אין אפשרות להנות מהכמות אלה רק מהאיכות.... היום חשבתי על זה איך אני כבר מחכה לרגע שאוכל ללכת לקפה נטו שאני כל כך אוהבת ולהזמין את הרול שלהם... אבל גם כשזה יקרה בטח אוכל לאכול רק רבע רול.... או חצי במקרה מאוחר יותר.... לא שאני מתבכיינת חלילה אבל אין כמו להפרד יפה מהאוכל ולתקוע כמה ימים לפני ניתוח!

כמו שעשיתי עם ההמבורגרים זוכרים ? 5 המבורגרים לא פחות ולא יותר פשוט בהמה...
אבל לא עוד.... טוב חברים חוזרת לכורסא האדומה שלי... ולארוחת הבוקר שלי שעדיין לא התפנתי בשבילה... חולה מתגעגעת בטירוף נשיקות....

זה מצחיק את מספרת על ארוחה שלפני הניתוח...
אז אני לפני שבוע בערך רק הגעתי להחלטה שאני רוצה לעבור ניתוח (וזה כמובן אחריי המון זמן של מחשבה, התלבטויות והתייעצויות עם הקרובים אליי) עוד לא התחלתי את התהליך, שתביני - עוד לא דיברתי עם הרופאה שלי - ואני כבר שבוע אוכלת ארוחות שחיתות....
אוףףףףף מתי יגיע תורי?????

שלום ציפי,
לא כתבת אם את עומדת בקריטריונים לניתוח, אבל עם ארוחות שחיתות שאת מתארת, סביר להניח שמהר מאוד תגיעי ל BMI של נעמי לפני הניתוח.
רצוי שתתחילי ליישם את החלטתך ולקבוע תור לרופא מנתח.
באיזה קופה את חברה ואיזה ביטוח יש לך.
יש מפגש פורום ביום חמישי - ראי פרסום כאן. את מזמנת ונשמח לעזור ולעודד
שולה

מה כואב לך? המקום מהניתוח או כשאת שותה יש לך כאב בפנים?
כי לי לא כאב בכלל מהניתוח בתפרים
אבל מה שכן כאב שאם הייתי לוקחת שלוק אחד יותר מידי
אני ארבעה חודשים אחרי ותאמיני לי שאני אוכלת הכל אבל בכמויות קטנות
נכון שזה ניראה לך עכשיו לא הגיוני גם אני אחרי הניתוח כשהיו אומרים לי שאוכלים הכל בייתי בשוק כי בקושי שלוק מים יכולתי להכניס.
לאט לאט יום אחרי יום הכל יהיה בסדר תיהיי אופטימית התוצאות שוות
ובהצלחהההההההההההההההההה

סוף סוף אחרי , קחי הכל באיזי אל תמהרי לשום מקום תני לגוף ולקיבה שלך להתרגל למצב החדש.

שיהיה לך המון בהצלחה בדרך החדשה ותמיד תסתכלי קדימה לעבר המטרה.

עכשיו רישמית את במשפחת המשורוולים

תתחזקי מהר ותרגישי טוב

שמחה שעברת את הניתוח בשלום זה קודם כל....והכל בסדר..אני גם אחרי חודש ניתוח והגרפסים זה לתמיד..זאת רק התחלה אצלך מקווה שאת לוקחת ויטמינים נוזלי...זה חשוב מאודדדדד..ותגידי לאימא שלךךך שתרגע עם הסירים ....לא כמויות של אוכל..(כמה זה מוכר לי מקרוב...) הכל דרך ראש זה מה שאמר לי המנתח שיצאתי בבית החולים לדרך חדשה והוא צודק...תחשבי לרגע שיורדים 20 קילו 30 קילו..ואת נכנסת למכנסיים שאת מתה להכנס ......מקווה שנצליח....יחד בדרך החדשה שבחרנו..ברוכה הבאה .