לקראת ניתוח שרוול - חדשה בפורום

היא מנותחת טריה עם תינוקות בבית ותוכל לעזור לך.
עדי, אל חשש - את תחזרי מהר לתפקוד ותהיי קלילה, בריאה ומאושרת

אני עברתי ניתוח שרוול לפני שבועיים ואני עם ילדה בת שנתיים וחצי ותינוק בן 4 חודשים (תכף 5...)
מצבך שונה משלי אחר ובעלי היה וגם גיסתי הקטנה (בת 20) היו עם הילדים בזמן האישפוז. על כן את ראשית צריכה למצוא סידור לילדה לזמן האישפוז. אני הייתי מאושפזת משלישי עד שישי שחזרתי הביתה. כשחזרתי לא הייתי לגמרי במיטבי אבל מהר מאוד חזרתי לשגרה מאחר והילדים היו זקוקים לי. לא יכולתי להרים את בתי כמובן בגלל התפרים ולא בגלל שאסור להרים דברים כבדים. גם את בני התינוק לא הרמתי מאותה סיבה. אבל- ברגע שהורידו לי את התפרים, שבוע אחרי הניתוח חזרתי לתפקד באופן מלא. היו אני כבר לא זוכרת שנותחתי... (מזל שהצלקות בבטן מזכירות לי. אה, וגם הקיבה הקטנה).
בתך ילדה גדולה ואני בטוחה שהיא תבין אם תסבירי לה שאמא לא יכולה לעשות כך ואחרת והיא תסתדר. אני ממליצה בחום לנסות ולגייס תמיכה לפחות מאדם אחד, אפילו חברה או שכנה לימים הראשונים אחרי החזרה הביתה. אני כבר שטפתי כלים, טאטאתי, עשיתי כביסה (היו ערמות כשחזרתי)
ושוב, עלייך לזכור שזה אינדיבידואלי, גם ההחלמה וגם ימי האשפוז.
שיהיה בהצלחה ואני כאן.

ברוכה הבאה אלינו ההתאוששת בבית חולים יום א של הניתוח יום ב את על הרגליים יום ג את מטיילתתתתתתתתתתת בחוץץץץץץץץץץ בקטנה מתאוששים מהר יום טוב יותר קל מקיסרי