יש עוד משהו שאפשר לעשות על מנת לעצור את הנשירה?

הבנתי נכון שירדת 1 קילוגרם בשלושה חודשים...או שמא יש לנו "טעות ספר כאן".
ממליצה לך להכנס למדור שאלות נפוצות כאן, ותמצאי שם מענה בנושא נשירת שיער של מקס ברנר, לי והילה הדיאטנית
בהצלחה וסופ"ש נעים
שולה

היום אני ארבעה וחצי חודשים אחרי ועדיין עם נשירה איומה אבל הבנתי שזה בגלל שהגוף בסטרס (קשה לו עם הירידה המהירה ראו את זה גם כן בתפקודי הכבד שלי )
לא להתיאש הבנתי מטובים ממני שזה דבר חולף.

ליאת

ראשית-מקווה שעשית חיפוש בפורום וקראת שאלות נפוצות.נשירת שיער זה נושא שעולה כאן כל שני וחמישי,וכך גם עצירויות.
שנית-צודקת ליאת שנשירת שיער היא תופעה כמעט כללית אחרי הניתוחים,והיא קשורה בסטרס הניתוחי,וגם בתזונה המוגבלת והספיגה החלקית.זה בד"כ מתחיל כ-3 חודשים מהניתוח ומסתדר אחרי בערך שמונה חודשים.
שלישית-כדאי לעשות בדיקות דם לאיתור חוסרים תזונתיים,ואפשר לקחת גם פורמולות כמו רוטס .אייץ'.אר (או דומות לה )זה בד"כ לא עושה נפלאות,אבל שווה נסיון לחודש וחצי.אפשר גם לנסות ולהתאים תוספי מזון ספציפיים בפיקוח איש מקצוע באיזור מגורייך.זה טיפול פרטי-לא רצפט מרופא משפחה-אבל אולי תרגישי רגועה יותר.
יש גם שפונים לרופאי עור שונים,ומקבלים מיני שמפואים ואמפולות למריחה על עור הקרקפת.הטיפול עלול להיות יקר,וגם אין ערובה להצלחה.אם זה בהישג ידך-גם זו דרך לתרום לצמיחה המקרטעת בכלכלה העולמית.

ולגבי הברזל-לא בטוח שהעצירות באשמתו-אבל אפשר לקנות בבית טבע קפסולות של "ברזל עדין" ,שמתאפיינת בתרכובת כימית שונה, אשר אינה גורמת לעצירות.על זה גם ליאת תמליץ מנסיון אישי.
מקווה שעזרתי

ובנוסף שותה בנפייבר (ממיסה בכוס שתיה 2 פעמים ביום) + עושה ספורט +שותה מספיק ועדיין לצערי = עצירות ....

כנראה שלגוף "קשה" עם כמויות אכל קטנות כמו שאני אוכלת כיום!!!

צרות של רזים חהחהחה

אני זוכר שיש לך דיאטנית "אשת ברזל",שמנסה ללמד אנשים לחיות בלי אוכל בכלל,או לפחות בלי פחמימות.איך נראה התפריט שלך בימים אלה ?

ובעניין העצירות-אני חייב להודות שאחרי 50 שנה של פעולת מעיים מופתית וקטיפתית,אני חווה מאז הניתוח חוויות שלא הכרתי.לא בעוצמה שאת מתארת,אבל בהחלט לא כיף.אז חוץ מיוגורט,ופרוביוטיקה ושתיה וכו' אני גם "מגזים בכוונה" בכמות שמן הזית בסלטון הירקות שלי.בבוקר שאחרי זה משתלם בד"כ,ושמן זית בשפע מביא את האיטלקים לתוחלת חיים מהגבוהות בעולם !
לא הייתי רוצה שהביקור בשירותים יהפוך לסרט אימה...

זה מה שאכלתי אתמול :

בבוקר מאג נס קפה +מעט מאוד חלב +בנפייבר.
ביניים פתית אחת עם 3/4 חביתה ו2 פרוסות של מלפפון ירוק
צהריים כף (כזו שאוכלים איתה מרק)של אורז + קציצה ביתית בגודל שלכדור פינגפונג.
ביניים מעדן חלב דני שטראוס כי שונאת דיאט(128 קלוריות)
ערב פתית עם גבינה אולי 2 אם אפשר.
מאג נס + מעט מאוד חלב + בנפייבר

לא יודע אם זה התיאבון הקטן שלך או הדיאטנית האמביציוזית !
ה"צללית" שלנו ערב הניתוח היתה די דומה:שנינו ב-BMI 48 ומשהו;אני גבוה ממך בכמה סנטימטרים והייתי גם כבד בכמה ק"ג.
בואי נגיד שאם שנינו היינו פורצים יחד לוילה של בין לאדן, הוא לא היה מספיק להבדיל בינינו לפני שהיו יורים בו !
התפריט שלי -שקיבלתי מדיאטנית מלב"י- בערך כפול משלך בכמויות המזון ואני מתקשה להסתפק במה שכלול בו:קרקרים/צנים מספר פעמים ביום,שני פירות,שלוש כפות אורז,שתי קציצות לא מיניאטוריות ועוד.
האם חישבת ערך קלורי או מספר היחידות של כ"א מקבוצות המזון הראשיות בתפריט שהדגמת ?!
אז אולי לי יש תיאבון מטורף ביחס למשרוול,אבל אני מדבר על ההנחיות שקיבלתי ב"אסותא".
לא נראה לי שלאורך זמן התזונה שלך מספקת.אולי אני טועה...

ביומיים האחרונים אני מרגישה שהגוף כאילו בוגד בי כלומר שאני חשה שבא לי לזלול למרות שאני לא חשה רעב (סתם חזירות שנגמרת במעט אוכל יחסית ללפני הניתוח)

היום אכלתי בצהריים חתיכה מסטייק אנטריקוט שנשארה לי מאתמול (יום העצמאות = מנגל) ופתאום משום מקום בא לי 2 פתית עם קצת חומוס ואכן אכלתי אותם.
הרגשתי רגשי אשם ו"מלאה עד מפוצצת" אוכל אך גם מעט מרוצה כי משהו בגוף שלי החריך אותי לאכול את זה . אולי זה בגלל כמויות קטנות יותר שאני אוכלת ולכן הגוף מנסה להשלים.

יהיה טוב אני כבר באמצע הירידה (ירדתי 35 ויש לי עוד 35.....)

נדבר בקרוב ליאת

אני אחרי הניתוח מעל שנה בדרךכלל יש נשירהאני מקווה שזה יעבור קחי ויטמנים מולטי לא לשכוח טיפול שמן זיתתעזרלי נורא בהלחהחמודה