פורום רשלנות רפואית - יש לך שאלה?

לפני 9 חודשים ילדתי בלידת ואקום. לאחר הלידה אובחן קרע דרגה 4. לאחר 6 חודשים פניתי לפרוקטולוג ואובחן כי יש לי פיסטולה, דבר המחייב ניתוח ובלידות הבאות לא אוכל ללדת לידה רגילה אלא רק בניתוח קיסרי.

רציתי לדעת האם יש לי עילה לתביעה. ראוי לציין כי בחדר הלידה לאחר הלידה הוזמן כירורג לתפור את הקרע שנוצר, וייתכן או שלא זיהה פיסולה (קרע בין הנרתיק לרקטום) או לא תפר כראוי.
אשמח לקבל תשובה.

תודה רבה

עו"ד בועז אלקלעי שלום

תחילה היתי רוצה להודות לך על התשובה המפורטת.
רק למען הסר ספק, אם מחר היתי מגיע אליך בתור אזרח שרוצה לתבוע על רשלנות רפואית מוסד רפואי אשר אליו הגעתי לבדיקה ובמהלכה קיבלתי תגובה אלרגית קשה לחומר שהוזרק לי (חלק מתופעת לוואי ידוע אך נדירה של אותו חומר), כאשר החומר הוזרק ע"י פארמדיק (כמובן באישור רופא), האם מבחינתך היתה עילה לתביעה?

תודה מראש

יניב

שלום רב
אני מצטער מראש שהשאלה שלי פחות קשורה לרשלנות רפואית, אך כיוון שהיא קשורה לתחום רפואי שאינו מוגדר בחוק אודה לך אם תוכל להתייחס לנושא.
אני פארמדיק מזה כשנה, בוגר תואר ראשון מאונ' בן גוריון ברפואת חירום ועובד בניידת טיפול נמרץ. ידוע לי שאין בארץ חוק מוגדר לגבי מעמד הפארמדיק ושהוא פועל מתוקף תקנות הרופאים (פעולות חריגות), השאלה שלי היא האם ישנה מניעה משפטית/חוקית להעסיק פארמדיק במסגרת רפואית כגון בית חולים/מרפאה/חברה פרטית ושהוא יבצע את אותם פעולות שלמד והתמקצע בהם במהלך הלימודים וההשתלמויות (כגון פתיחת וריד, הזרקת תרופות, אינטובציה וכו'), וכמובן האם זה יחשב כעבירה או התרשלות במידה ויגרם נזק כתוצאה מהפעולה (הכוונה לנזק כתופעת לוואי/סיכון שמוכר בפעולות אלו). אשמח אם תוכל להתייחס לביצוע העבודה בנוכחות/ללא נוכחות סמכות רפואית עליונה (רופא). ידועה לי שישנם "תקנות הרופאים -פעולות חריגות" שבהם יש התייחסות לפארמדיק(עוזר רופא), אך השאלה עד כמה ניתן לפרש את זה ולהתאים לכל מסגרת רפואית?
אני יודע שהנושא נתון לפרשנות והיתי מאד שמח לשמוע את דעתך.

בכבוד רב ובתודה מראש
יניב

השנה שברתי אצבעות ברגל ימין.
אחרי שהשבר עבר לי יש לי קליקים קבועים ליד האצבע ששברתי (קליקים באגודל) ואותו דבר ברגל שמאל.
אם אני לא עושה את הקליקים האצבעות כואבות לי נורא.
מה עליי לעשות??

הבת שלי בת כמעט שנתיים ובחורף האחרון נשפכו לה מים רותחים על היד. כמובן שהטסנו אותה למיון והם טיפלו בה אבל לא שמו לב שהמים ניתזו לה גם הרגל וגילו רק אחרי כמה זמן ועכשיו יש לה כוייה גדולה ומכוערת על הרגל שיכלה להמנע אם הם היו מסתכלים ושמים לב, יש כאן רשלנות רפואית?

שלום רב!הבת שלי(בת 8) עברה טיפול שורש במרפאת שיניים באשדוד במסגרת פרויקט ביטוח שיניים לתלמידים(תשלום שנתי 30 ש''ח)אחרי מספר ניסיונות בטיפול אותו שורש ע''י מנהל מרפאה נאמר לי שאנחנו צריכים לגשת למומחה בתל-אביב כי הם לא מצליחים לסיים את הטיפול שורש(ילדה סבלה מכאבים ונפיחות וקיבלה כמה פעמים טיפול באנטיביאוטיקה)קיבלתי הפנייה עם חותמת של המרפאה ועוד נאמר לי שביקור וטיפול בהמשך אצל רופא מומחה לטיפול שורש כרוך בתשלום בערך מ600 עד1000 ש''ח.אני חד הורית עם שלושה ילדים לכן רציתי לדעת האם אני באמת צריכה לשלם על זה מחיר כל כך גבוה.בתודה מראש.לריסה

אני קבלתי כל חודש מחברת הביטוח פיצוי חודשי, עקב העובדה שאני לא יכולה לעבוד מאחר ועברתי תאונת עבודה ונפגעתי בגב באופן קשה. לפני חודשיים חברת הביטוח הפסיקה לשלם לי פיצוי מאחר ולטענתה היא גילתה שהייתה לי בעיה רפואית בעבר. מה אני יכולה לעשות ?

לפני 9 שנים בני שבר את ידו בתאונה שקרתה בבית. בני היום בן 20 והוא עדיין סובל מכאבים והגבלות בידו , האם יש מה לעשות ?

נפצעתי לפני 5 שנים בבריכה.

לא הייתי מנוי לקאנטרי ולא שילמתי כרטיס חד פעמי, אך מצד שני, גם לא 'התפלחתי'. נכנסתי עם חבר שרשאי להשתמש בשרותי המקום.

באותו ביקור שברתי את המרפק והיום אני עם פלטינה ביד אחרי הרבה טיפולים פיזיוטרפיים לשיקום. יש לי 'קייס' בתביעה מול הקאנטרי?

תודה רבה מראש

יש חוקים שמגדירים איך רופאים צריכים להודיע על מוות ומי בכלל מוסמך לעשות זה?

האם רשלנות רפואית נוגעת רק לתחומים מסכני חיים, בעיות אסתטיות ונכויות?
או גם עוגמת נפש הנגרמת מאיבחון לא נכון שנגרר לשנים?

תודה

אמי בת 61 עברה ניתוח MASTOIDECTOMY באוזן צד ימין.
לאחר 20 שעות מיציאתה מהניתוח חשה שיתוק של חצי פנים צד ימין.
הרופא המנתח הגדיר זאת פציאליס, ושלח אותנו לבדיקת ENOG בשניידר.
האם קיים טיפול אחר?.
האם קיים יסוד סביר שהיה פה רשלנות רפואית?
מאז הניתוח עבר חודש וחצי ללא שיפור.(מבצעת פזיותרפיה ודיקור סיני)

סבא שלי בן 70 חלה בסרטן והוציאו לו חלק מן הכבד. ההתאוששות מן הניתוח הייתה קשה, בגלל שהוא גם היה חולה בסכרת. הוא היה מאושפז מספר חודשים. בעקבות האישפוז הממושך, התפתחו אצלו פצעי לחץ. הפצעים הזדהמו ולבסוף הוא נפטר מהם.
אני מאוד כועסת. אני חושבת שהיו צריכים לנהוג איתו במשנה זהירות שכן אנשים החולים בסכרת, הסכנה שלהם לפצעי לחץ גבוהה יותר.

האם יש עילה לתביעה בשל רשלנות?

תודה

ביצעתי בדיקה גניקולוגית ובמהלכה בדיקת פאפ סניר. שתי הבדיקות נמצאו תקינות. לאחר חודשיים התגלה גידול בגודל 2 ס"מ, סרטן אגרסיבי בצוואר הרחם. אני בטיפולי כימותרפיה ולפני ניתוח לכריתת הרחם וטרם ילדתי. כל הרופאים טענו שלא ייתכן שהרופא שביצע את הבדיקה הגניקולוגית חודשיים לפני לא ראה דבר, ולא ייתכן שהגידול לא היה קיים חודשיים לפני. האם יש לי עילה לתביעה? תודה.

עו"ד אלקלעי שלום רב, (מצטערת שזה ארוך...)

לפני כחודשיים הגעתי לחדר לידה בשבוע 41 (בת 26 , לידה ראשונה) עקב ירידת מים.
לחץ הדם שלי היה גבוה(לראשונה - במשך כל ההריון הוא היה תקין בבדיקות ב"טיפת חלב") אך האחיות טענו כי זה כנראה בגלל ההתרגשות. כמו כן לקראת החודשים האחרונים של ההריון הופיעו לי בצקות איומות ברגליים ונבהלתי מאוד אולם הרופאת נשים שלי טענה כי זו תופעה אופיינית להריון והמליצה לי על מנוחה עם רגליים מורמות.... (והבצקות היו גם בלידה )וכן בשבוע או שבועיים לפני הלידה היתה לי עלייה חדה במשקל (משהו כמו 5 קילו בשבוע אם אני זוכרת נכון...). כמו כן ביצעו לי בדיקת שתן ומצאו חלבון (שהופיע לראשונה - במשך כל ההריון לא היה לי חלבון בבדיקות סטיק שעשו לי ב"טיפת חלב") וזכור לי שאחד הרופאים נכנס וכשראה את הנתונים אמר לרופא/רופאה אחרים "צריך להתחיל טיפול במגנזיום" ומסיבה כלשהי החליטו בסופו של דבר לא לתת לי את הטיפול. במשך כל הזמן לחץ הדם שלי רק עלה והגיע אף ל - 170/100 וכל בני המשפחה שלי התריעו על כך למיילדת והאחיות עד אשר המיילדת אמרה להם בכעס "תפסיקו להלחיץ אותנו, אם יקרה לה משהו זה יהיה על אחריותכם" וכיבתה את הצג שמראה את לחץ הדם. לאחר מספר שעות התחילו לרעוד לי הרגליים (אך האחיות טענו כי זה תופעות של האפידורל שקיבלתי) וכן התחלתי להרגיש טשטוש ראייה והתלוננתי על כך לאחיות/מיילדת אך לא נעשה כלום , ואז בפתיחה של 10 התחילו לי קשיים בנשימה והתחלתי לרעוד כבר בכל הגוף - פרכסתי והתכווצתי ועברתי מה שנקרא פרה-אקלמפסיה (התפרצות של רעלת הריון ) איבדתי את ההכרה והרופאים החליטו להוציא את התינוקת בוואקום . התינוקת יצאה בשלום , אותי חיברו לחמצן ורק אז התחילו לתת לי טיפול של מגנזיום לוריד. חזרתי להכרה ולאחר זמן קצר הפך המצב לקריטי - שוב סבלתי מקוצר נשימה חריף ,כמעט דיממתי למוות, ירידה בהמוגלובין ועוד והיה חשד לתסחיף ריאתי ואז התחילו טיפול בקלקסן, בוצע לי CT ANGIO שהיה תקין ונבדקתי ע"י נוירולוג וגם היה תקין. בבדיקת אקו לב נראו סימנים של היפוולמיה ולכן העבירו אותי לטיפול נמרץ נשימתי , ההמוגלובין היה נמוך מאוד 6.81 ולכן קיבלתי 2 מנות דם. לאחר יממה בטיפול נמרץ נשימתי הועברתי למחלקת יולדות . הטענה שלי היא כזו - לפני שהתחלתי לפרכס ולהתכווץ (פרה-אקלמפסיה ) ולעבור את הסיוט הנוראי הזה שעברתי - היו לי את כל הסימנים המתריעים על רעלת הריון (בצקות, לחץ דם גבוה, חלבון בשתן, טשטוש ראייה ועלייה חדה במשקל) והמצדיקים נתינת טיפול למניעת הפרכוסים וההתכווצויות שהוא המגנזיום ואכן אחד הרופאים אמר שצריך לתת אותו אך מסיבה לא ברורה הוחלט שלא לתת ובעצם מנעו ממני את הטיפול שיכל למנוע את כל הסיוט והסבל הנוראי שחוויתי ובעצם כמעט גרם לפגיעה חמורה מאוד לי ותינוקת שלי וכמעט אף למותי. מאותו יום אני לא אותו אדם,לא מצליחה להירדם או להפסיק לחשוב על מה שקרה/ יכל לקרות,לא מסוגלת לחשוב על יחסי מין/הריון ועוד מה דעתך?