פורום רשלנות רפואית - יש לך שאלה?

לעומר שלום !

עפ"י חוק התיישנות תביעתך מתיישנת תוך 7 שנים מיום קרות האירוע או מהיום בו נולדה עילת התביעה.

גם אם חלף מועד ההתיישנות, קיימים חריגים בחוק, המאריכים את תקופת ההתיישנות, כמו סעיף 8 לחוק ההתיישנות הקובע "כלל התגלות" והוא מתייחס למקרה בו נעלמו ממך , בנסיבות מסוימות, העובדות המהוות את עילת התובענה, ועל כן תקופת ההתיישנות תתחיל ביום בו נודע לך עובדות אלו.

נראה כי הניתוח אשר עברת, בוצע בצורה רשלנית ונגרמו לך נזקים.

על הרופא המנתח חל החובה להתאים את הטיפול הרפואי שלך והניתוח למצבך הבריאותי והוא יכול אף למנוע ממך ביצוע ניתוח שכזה או להציע חלופות טובות יותר לניתוח.

הרופא היה חייב לנהוג על פי פרקטיקה רפואית סבירה ומקובלת וכפי שרופא נבון ומקצועי היה נוהג.

תדעי לך כי אינך לבד ואנו מטפלים בתביעות רבות של אנשים שנכנסו לניתוח קוסמטי (כדוגמת הניתוח אותו עברת) ויצאו עם נזקים רבים.

ראשית יש לדאוג כי תקבלי טיפול רפואי נאות בכדי שבעיותיך לא יחמירו ושנית אני ממליץ לך לפנות לעו"ד מנוסה כדי לקבל תמונה ברורה וטובה יותר על הרשלנות הרפואית ועל מנת שיעריך מהן נזקיך.

נראה כי בגין הנזקים שנגרמו לך ומהן את סובלת הינך יכולה וצריכה לקבל פיצוי.

ולמרות שעברה שנה?

עפ"י חוק ההתיישנות הינך יכולה להגיש תביעה תוך 7 שנים מיום שבו נולדה העילה. אם עברה שנה מיום האירוע אזי ניתן קרוב לוודאי כבר עתה להעריך את נזקיך ועל כן יש להגיש תביעה בהקדם האפשרי, כדי למנוע העלמות של מסמכים רפואיים חשובים לתביעה.

ניתן לתבוע את הרופאים המטפלים וכן את המכון שטיפל בך ובסיטואציות מסוימות ניתן להגיש תביעה גם כנגד משרד הבריאת ככל שהיו כשלים בפיקוח על הרפואים המנתחים.

ראשית אני מקווה שמשים לפני ניתוחים מסוג זה קוראות את כל זה,שנית תודה על האינפורמציה,ואם יורשה לי לשאול עוד שאלה,האם אני צריכה לגשת לרופא אחר לקבל חוות דעת לפני שאני מגישה תביעה מה ההליכים המקובלים במקר5ים כאלו?

ראשית, אני ממליץ לך כי תפני לעו"ד המנוסה בתחום אשר ינחה אותך איך לנהל את המשך עניינך. שנית, בתביעות מסוג זה יש חובה לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית, כאשר עו"ד מנוסה ידע לאתר עבורך את המומחה המתאים בכדי שיעריך את נכותך ועל מנת שחוות דעתו תסייע לך בבית המשפט.

בועז אלקלעי,עו"ד

ראשית, חשוב לי לדעת איזה סוג גידול נמצא . שנית, יש לבדוק מה הנזק שנגרם לך ואם ניתן היה למונעו.
טענותייך מעלים חשש כבד להתרשלות של הרופא המטפל ויש לבדוק האם גילוי מוקדם יכול היה למנוע את הבעיות מהן את סובלת כעת. אני ממליץ על פנייה מסודרת לעו"ד כדי לקבל מענה מקיף יותר על טענותייך.

ראשית כל אני מתנצל על העיכוב במענה שנבע בעיות טכניות.

הסטטיסטיקה מורה כי גילוי מוקדם וטיפול מוקדם במחלת "צליאק" יכול למנוע התפחות המחלה בגיל מאוחר.
כשלון בזיהוי המחלה, כפי שעולה משאלתך, הינו רשלנות רפואית לכל דבר ועניין אם הנתונים עמדו בפני הרופאים ויש לבדוק מה ההלשכות והנזק שנגרם.

כפי שכתבתי לעיל, גילוי מוקדם פותר בד"כ את רוב הבעיות שמתפחות בגיל מאוחר יותר אצל ילדים ועל כן אם נגרם נזק, יש מקום להגשת תביעה.

ראשית כל אני מתנצל על העיכוב במענה שנבע בעיות טכניות.

ניתן לטפל בסכרת באמצעות גילוי מוקדם ואין צורך להגיע עד כדי שימוש בזריקות אינסולין. אני אשמח אם תפרט יותר על מהות הפניות שלך לרופאים והאם קיימים ממצאים המעידים כי פנית לרופאים בטענות הנוגעות לסכרת.

היום ניתן לטפל במחלת הסוכרת גם באמצעות כדורים מתאימים וטיפול רפואי ההולם את מצבך ואם הרופא עשה דין לעצמו "וזלזל" במחלתך ולא נתן לך טיפול ראיו ומתאים, יש מקום להגשת תביעה .

את שאלת הרשלנות יש לחלק לשתיים, האחת, רשלנות של בית החולים והצוות הרפואי והשנייה, רשלנות מגן דוד אדום.

ההתנהלות של בית החולים במקרה של הדוד שלך, נראית תמוהה במקצת ויש לבדוק מה היו הסיבות שהוא נשלח לביתו מבלי לבצע את הצינתור (פעמים רבות טוענים הרופאים כי הם חוששים לצנטר אנשים במשקל גבוה כאשר יש סכנה שהחולה לא יעמוד בניתוח).

עניין נוסף שיש לבדוק הינה בנוגע להתנהלות של מגן דוד אדום אשר הפקיר את דודך ובמקום להעלות אותו על אלונקה בביתו, גרמו לו למאמץ מיותר .

רמי שלום !

ראשית כל אני מתנצל על העיכוב במענה שנבע מבעיות טכניות בשרת.

עפ"י מומחים רפואיים הבעיה ממנ האתה סובל הינה גידול מוחי שפיר הגדל בצורה איטית מאוד מתוך העצב האחראי על השמע ושיווי המשקל. ככל שהמחלה מתגלה ומטופלת מוקדם יותר, יש פחות סיבוכים ופחות פגיעה באוזן הפנימית, ככל שהמחלה מחמירה היא יכולה להביא לחירשות.

טעות בפענוח הבדיקה כאשר הממצאים עמדו לנגד המפענח אך עיניהם טחו מלראות הינה רשלנות רפואית בדרגה קשה ואני מקווה כי לא נגרם לך נזק בלתי הפיך.

כפי שאני ממליץ בפורום זה, עליך להביא לידיו של עו"ד המתעסק בתחום את כל החומר הרפואי ולהתייעץ עימו על סיכוייך בהגשת תביעה שכזו.

מומחה רפואי העוסק בתחום יכול לנסות לאמוד את הקשר הסיבתי בין הזריקה לבין הנזקים מהם סובל בנך היום, בהסתמך על החומר הרפואי.
אם קיים קשר כזה ואם הייתה רשלנות בטיפול בבית החולים, יש מקום להגשת תביעה על הנזקים שנגרמו לבנך.

הדר שלום !

אני מתנצל על העיכוב במענה לשאלתך, שנבע מבעיות טכניות בשרת ועימך הסליחה.

רופא חייב להסביר לך עוד טרם הניתוח מה ההליך הניתוחי סיכויי ההצלחה והסיכונים ולהדריך אותך בטרם ביצוע הניתוח. רופא אף חייב ללת לך את הטיפול הרפואי הטוב ביותר לאחריו .
משאלתך עולה כי נגרמו לך נזקים בלתי הפיכים ועל כן יש מקום להגשת תביעה ועליך לפנות לעו"ד להמשך הטיפוך באופן מקצועי.

במקביל, דאגי לטיפול הרפואי הטוב ביותר כדי לנסות ולשקם את הצלקות והגבלות התנועה, ככל האפשר.

שאלתך הינה כללית מדי ותוחמת בחובה "עולם משפטי שלם", ההולך ומתפתח בשנים האחרונות.

באופן כללי ועל קצה המזלג אומר כי רשלנות רפואית הינה נזק שנגרם לאדם עקב טיפול רפואי לקוי ו/או העדר מתן הסבר ראוי בנוגע לאופן הטיפול הרפואי.

כמו כל מקרה של רשלנות בכלל ורשלנות רפואית בפרט, יש לבחון מה היה דרך הטיפול של הצוות הרפואי בבעיותייך וכמו כן יש לבדוק מה הנזק שנגרם לך עקב אותה הרשלנות עליה את מספרת.

אם הצוות הרפואי "הפקיר" אותך לגורלך ולא נתן לך טיפול רפואי נאות כמו גם הסברים ברורים בנוגע לדרך ריפוייך, אזי יש מקום לבחון הגשת תביעה, בנסיבות העניין.

תשומת ליבך כי תביעה שכזו מתיישנת תוך 7 שנים מיום הגיעך לגיל 18, קרי גיל 25.

אם כבר מלאו לך 25 וטרם הגשת תביעה, לכאורה התביעה התיישנה, אך עדיין יש לבחון אם קיימים החריגים המאריכים את תקופת ההתיישנות.

לתשומת ליבך, קיימת הפרדה ברורה בין קופת גמל, ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה וביטוח רפואי וכל אחד מהם הינו תוספת "לסל הפוליסה".

שאלתך אינה ברורה והינך מוזמן לשלוח פרטים נוספים .

שאלתך מעלה חשש כי הצוות הרפואי התרשל במתן טיול נאות לאישתך. יש לבדוק מהם הממצאים הרפואיים שעמדו בפני הרופאים ובאיזה דרך רפואית הן בחרו לנקוט.

יתרה מכן, יתכן כי קיים קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי שניתן להפסקת ההריון לבין התגלות קריש הדם, אך תשובה מוסמכת צריכה להינתן ע"י רופא מומחה בתחום זה.

העובדה כי אישתך הגיעה 3 פעמים לחדר מיון, בזמן קצר ועקב אותה בעיה הייתה צריכה להדליק "נורה אדומה", אצל הצוות הרפואי.

חשוב שאישתך תקבל כרגע את הטיפול הרפואי הטוב ביותר ותנסה למזער את הנזק ככל שניתן.

כמו כן, חשוב לבדוק מבחינה רפואית האם לנזק שנגרם לכליה ובכלל יהא השלכות על מצבה של אשתך בעתיד.

סעיף 13 ב' לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 אומר כדלקמן:
"לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע".

וסעיף 13ג':
"המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות".

ההלכהלעניין "הסכמה מדעת" קובעת כי בטרם ינקט רופא בפעולה רפואית כלשהי, הרי שעליו להסביר לפציינט את כל הטעון הסבר, על מצבו הרפואי ולשאול לפיו ולא לנהוג רק על-פי הבנתו ובחירתו .

חובת הרופא לספק לחולה את המידע שבידו, באשר לטיפול הניתן לו ולתוצאותיו האפשריות, "נגזרת מחובת הזהירות הכללית אשר הרופא ו/או בית החולים חבים לחולה והיא נגזרת מזכותנו לדעת על עצמנו את כל הדרוש למען הטיפול נאות.

מקום שהבחירה במסלול רפואי, או קבלת טיפול רפואי, כרוכים בסיכונים מהותיים, חלה על הרופאים חובה לספק למטופל את המידע שבאופן סביר דרוש לו לגיבוש החלטה אישית מושכלת בשאלה, אם לבחור במסלול הרפואי המסוים תוך נטילת הסיכונים הכרוכים בכך אם לאו.

ראשית, חשוב להדגיש כי עצם הפגיעה באוטונומיה של האדם במסגרת טיפול רפואי ו/או בשל הפרת חובת הגילוי הוכרה בפסיקה כמעשה רשלני המזכה בפיצויים בשל עוגמת נפש. הפיצוי בגין פגיעה בזכות לאוטונומיה בלבד במקום שלא הוכח קשר סיבתי בין הפרת חובת הגילוי לבין מתן ההסכמה לטיפול הרפואי הוא נמוך יחסית, שכן הוא ניתן אך בשל עוגמת הנפש שנגרמה למטופל ועל יסוד אומדנה המתבססת על חומרת הפגיעה באוטונומיה שלו.

שנית, הינך יכולה להגיש את התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות ולתבוע סכום שאינו עולה על 17,800 ש"ח, אם כי הדבר אינו מומלץ נוכח העובדה כי מדובר בתביעה אותה יש להוכיח באמצעות ראיות מבוססות וחוות דעת ועל כן מומלץ להגישה בבית משפט השלום.