כמה שאלות על היפנוזה

שלום נועם.
לשאלתך הראשונה - בכל תהליך בו אדם אחד משתמש בכלים או טכניקות באמצעותן הוא יכול להשפיע על אדם אחר, זה צריך להיעשות ע"י אדם שקיבל לכך הכשרה מתאימה, והסמכה. האם אינך סבור שזה לטובה, החוק הזה?

לשאלתך השנייה: אחד הדברים הראשונים שאנו מלמדים את מטופלינו הוא להפנט את עצמם, למשל כדי להיכנס למצב הרפייה, כאשר זה נדרש. או להצליח לבצע מטלות שבעבר התקשו בהן..

לשאלתך השלישית: - מי שמחליט מה לזכור ומה לשכוח הוא האדם המהופנט [המטופל] עצמו, ולא המטפל-המהפנט.. ולפעמים 'מחיקה' כזו של זכרון היא דווקא מצב פתולוגי. תכופות משתמשים בהיפנוזה דווקא כדי לשחזר זכרונות שכביכול-נמחקו, ולא כ'מחיקון'.
בדרך כלל עדיף לעשות עיבוד של זכרונות טראומטיים, ללמוד לראות את ההתנסות הטראומטית באור שונה, ולא 'למחוק'.

כל טוב,