כל כך רוצה להיזכר

ב"ה
אלמונית נכבדה;
רבים פונים בשאלות כגון:
* אפשר לשכוח אהבה נכזבת או בלתי אפשרית מהעבר?
* אפשר להיזכר היכן הנחתי דבר מה ושכחתי?
* אפשר להיזכר בטראומת עבר או ילדות?
* אפשר לשכוח אירוע בלתי רצוי שהתרחש בעבר?
ועוד ועוד שאלות של שיכחה/זכרון....
לתשומת ליבכם: שיכחה/זכרון אלו מנגנונים תת הכרתיים, לא מודעים.
אנחנו זוכרים ושוכחים ע"פ צרכים עמוקים של עולמינו.
קשה מאוד להזמין שיכחה/זכרון ולהיות בטוח שזה מה שיקרה...
טיפול היפנוטי יעיל מאוד בנושאים אלו אבל ללא תוצאה מובטחת מראש.
התוצאה מאוד תלוייה ברצון האמיתי, הלא מודע של המטופל.
רצוי מאוד לטפל בכך בעזרת היפנוזה כי בוודאי שהטיפול יועיל, כי התוצאה שתושג היא הדבר הרצוי והנכון קרוב לוודאי למטופל.

שלום לך,
לדברים הנכונים מאוד של ד"ר הירשפלד אני רוצה להוסיף אספקט נוסף: את מספרת על אירוע מהעבר שאת חווה כ'זר' לך שלחת אותו לתקופה ארוכה לאיזור הדמדומים' כנראה חיית די טוב גם בלי לזכור את פרטי האירוע.
כיום התעורר קונפליקט. יש לחץ כלשהו להיזכרות בפרטים ולהתייחסות לאירוע ההוא. לא ברור לי, כנראה לא ברור גם לך, אם הלחץ בא מחוץ לך [ 'מצב' או 'אדם יקר' ] או הלחץ הוא פנימי ונובע מתוכך ומצרכים אוטנטיים שלך.
היפנוזה אמנם עשויי לעזור כשרוצים להיזכר... כרגע נשמע לי שאת זקוקה לעזרה עם הקונפליקט הקשור לעצם ההיזכרות, בעיקר אם הקונפליקט מושפע מלחץ מבחוץ. ולצורך כך את זקוקה לייעוץ פסיכולוגי. אולי הדרך הטובה ביותר עבורך היא לפנות למטפל מתאים - פסיכולוג שגם מטפל בהיפנוזה.



בהצלחה!

תודה על תשובותיכם המפורטות.

אכן, נגעתם בנקודות הנכונות ביותר.

עד שהעניין "התפוצץ" לפני מעט למעלה משנה, חייתי מצוין עם ה"שכחה" הזו.
המדובר באירוע, שמאוד לא אופייני לי, שלא הייתי גאה בו, ושכיום אינני יכולה להסביר לעצמי מה גרם לי להיקלע אליו ולנהוג כפי שנהגתי.

אלמלא היה העניין מתגלה לאדם היקר והאהוב עליי עלי אדמות, אני מניחה שלא הייתי נזקקת לו עוד, אולי אפילו לא זוכרת, או לא חושבת על כך שהוא התרחש אי פעם.
והייתי חיה עם מצב זה בשלום רב.

אלא שלפני מעט למעלה משנה העניין התגלה והשפיע, באופן משמעותי, על אותו אדם יקר ואהוב ועל חיינו המשותפים.

ומאחר שהוא אינו מקבל ממני את פרטי העניין, אפילו לא חלק קטן מהם, הוא אינו מוצא מנוח לנפשו.
הוא מוטרד ממחשבות אודות מה היה ואיך היה ולמה היה וכו'.

זמן קצר לאחר התגלות העניין היינו בטיפול פסיכולוגי, שנועד לסייע בידינו להתגבר על המשבר.

כיום אוכל לומר, בכנות ובלב שלם, כי עיקר רצוני הוא להיזכר בשבילו.
כדי שהוא יוכל לשים את הדבר מאחוריו (מאחורינו) ולהפסיק להיות מוטרד ממנו כל הזמן.

אלא שאני מעוניינת להיזכר גם בשבילי.
מאחר שהעניין כבר התגלה, אני מעוניינת לדעת מה הביא אותי להתנהל כפי שהתנהלתי, וכיצד התפתחו הדברים בפועל.

אני גם מעוניינת להביא את מרבית הפרטים בפני אותו אדם יקר ואהוב, על-מנת ששנינו נוכל לשים את הפרשה מאחורינו וללכת קדימה, נקיים יותר.

תודה.

כפי שכתב לך ד"ר הירשפלד 'אנחנו זוכרים ושוכחים ע"פ צרכים עמוקים של עולמינו.
קשה מאוד להזמין שיכחה/זכרון ולהיות בטוח שזה מה שיקרה...'.

במערכות יחסים קורה לעתים שיש 'השתלטות' של צרכים של האחד [כולל צרכים לא פתורים בתחום הזהות עצמית וההערכה העצמית] על עולמו של בן/בת הזוג. זהו מצב לא בריא שמצריך התערבות פסיכולוגית, זוגית ו/או פרטנית, לאו דווקא היפנוזה. ייתכן שעזבתם את הטיפול הפסיכולוגי בטרם עת.

תודה לך.

ואם, למשל, התברר לבן-זוגי האהוב, מזה כ-25 שנים, שלפני כ-17 שנים בגדתי בו עם גבר, שהוא מכיר באופן אישי, ושאך מעט קט קודם לכן הוא סייע בידו (בן זוגי לאותו הגבר) בעניין חשוב ביותר לאותו הגבר?

האם גם אז היית מגדירה זאת כהשתלטות לא בריאה של צרכיו של בן-זוגי, הקשורים להערכה עצמית ולבטחון עצמי?

למעשה, הסיוע הזה, הקשר הזה שבין בן זוגי לאותו הגבר, הוא שהפגיש מחדש את אותו הגבר ואותי, לאחר שכ-6 שנים קודם לכן (כשהייתי נשואה כשנה וחצי), חיזר אחריי הגבר הזה, וגרם לי להתאהב בו, במסגרת מקום עבודה משותף.
אז הדברים היו תמימים (לפחות בעיניי), ולא הגיעו לכלל קרבה מינית (רק חיבוק ונשיקה).

6 שנים לאחר מכן, כאשר בעלי שהה בחו"ל, לצרכי עבודה, קיימתי עם הגבר האמור 2 מפגשים מיניים בבית מלון.

אינני זוכרת כיצד התפתחו הדברים לידי כך (המדובר בהתנהגות שאינה אופיינית לי ושסותרת לחלוטין את אופיי ואת העדפותיי וערכיי), וכמעט אינני זוכרת דבר מן המפגשים המיניים בבית המלון.

לאחר שדבר הבגידה נודע לבן זוגי (לפני כשנה ומשהו), הוא אינו מצליח להשתחרר מכך, ומסביר שאי הידיעה אינו מאפשר לו להשתחרר והמשיך קדימה.

לדבריו, מאחר שהגילוי המסעיר הזה "שבר" לחלוטין את התדמית, שציירתי בפניו אודותיי, הוא חייב לדעת מה קרה שם, כיצד הגיעו הדברים לידי מפגשים מיניים בבית מלון, מה היה בבית המלון וכו'.

גם אני מעוניינת לדעת כיצד התפתחו הדברים לידי כך, שהגעתי לחדר בבית מלון עם גבר שאינו בעלי, דבר שהכי הכי אינו מתאים לי.

ובכן?
היפנוזה?

תודה לך.

ואם, למשל, התברר לבן-זוגי האהוב, מזה כ-25 שנים, שלפני כ-17 שנים בגדתי בו עם גבר, שהוא מכיר באופן אישי, ושאך מעט קט קודם לכן הוא סייע בידו (בן זוגי לאותו הגבר) בעניין חשוב ביותר לאותו הגבר?

האם גם אז היית מגדירה זאת כהשתלטות לא בריאה של צרכיו של בן-זוגי, הקשורים להערכה עצמית ולבטחון עצמי?

למעשה, הסיוע הזה, הקשר הזה שבין בן זוגי לאותו הגבר, הוא שהפגיש מחדש את אותו הגבר ואותי, לאחר שכ-6 שנים קודם לכן (כשהייתי נשואה כשנה וחצי), חיזר אחריי הגבר הזה, וגרם לי להתאהב בו, במסגרת מקום עבודה משותף.
אז הדברים היו תמימים (לפחות בעיניי), ולא הגיעו לכלל קרבה מינית (רק חיבוק ונשיקה).

6 שנים לאחר מכן, כאשר בעלי שהה בחו"ל, לצרכי עבודה, קיימתי עם הגבר האמור 2 מפגשים מיניים בבית מלון.

אינני זוכרת כיצד התפתחו הדברים לידי כך (המדובר בהתנהגות שאינה אופיינית לי ושסותרת לחלוטין את אופיי ואת העדפותיי וערכיי), וכמעט אינני זוכרת דבר מן המפגשים המיניים בבית המלון.

לאחר שדבר הבגידה נודע לבן זוגי (לפני כשנה ומשהו), הוא אינו מצליח להשתחרר מכך, ומסביר שאי הידיעה אינו מאפשר לו להשתחרר והמשיך קדימה.

לדבריו, מאחר שהגילוי המסעיר הזה "שבר" לחלוטין את התדמית, שציירתי בפניו אודותיי, הוא חייב לדעת מה קרה שם, כיצד הגיעו הדברים לידי מפגשים מיניים בבית מלון, מה היה בבית המלון וכו'.

גם אני מעוניינת לדעת כיצד התפתחו הדברים לידי כך, שהגעתי לחדר בבית מלון עם גבר שאינו בעלי, דבר שהכי הכי אינו מתאים לי.

ובכן?
היפנוזה?

לא יודעת מדוע אותה ההודעה נשלחה שוב.
בסך הכול רציתי לתקן טעות בכותרת, שאמורה להיות "השתלטות על צרכי האחד", ולא כפי שכתבתי שם בטעות (נשמטה אות).
שוב, סליחה.

הצעותי הקודמות - לחזור לטיפול זוגי, או לשלב היפנוזה בטיפול פסיכולוגי - עדיין בעינן.

את מתייחסת להיפנוזה כאל בדיקת פוליגרף. ולאור התגובה החריפה של בן זוגך אולי גם מקווה שיעלה שם 'משהו' שמסיר ממך את האחריות. כדאי לציין שדברים שלא נרשמו בזכרון לא יעלו גם בהיפנוזה.. היפנוזה היא למעשה כלי עזר יעיל בתהליך שינוי. חשוב שהשימוש בהיפנוזה יהיה חלק מתהליך שבו המטופל יכול לקבל תמיכה באותו שינוי ועזרה בעיכול-נפשי של חומרים שיעלו. אווירה כזו גם מאפשרת יותר היזכרות.
טיפול זוגי וטיפול פסיכולוגי [עם או בלי היפנוזה] יכולים לסייע לקצת פחות האשמה והאשמה-עצמית לגבי דברים שהתרחשו לפני שנים רבות..

אני מודה לך שהעלית כאן את הסיטואציה הפרטית שלך, אין לי ספק שקוראים אחרים שנתקלו במצבים דומים יפיקו תועלת מהדיון המעניין שעוררת. קיבלת התייחסויות כלליות מד"ר הירשפלד וממני, חומר למחשבה. אך להיוועצות בפורום יש מגבלות, והיא אינה תחליף להיוועצות אישית עם גורם מקצועי. את החלטותייך תצטרכי לקבל תוך ייעוץ אישי עם איש מקצוע.

בהצלחה !

אכן, נעצור כאן, כדברייך האחרונים.

עם זאת, קשה לי להשלים עם אמירה, שלפיה "דברים שלא נרשמו בזכרון לא יעלו גם בהיפנוזה".
כלומר, קשה לי להשלים עם האפשרות שדבר כה קיצוני וכה לא אופייני לאישיותי, "לא נרשם" בזיכרוני.

זה נראה בעיניי בלתי אפשרי שדבר כזה לא נרשם בזיכרוני.

כאמור, תודה רבה.