שלום,

שלום ענבר,
אני מודה לך על שאלתך, שמאפשרת [בהמשך לשאלה הקודמת שעלתה, בעניין 'גמילה ממתוקים'] להבחין בין 'הפרעות-אכילה' כגון בולימיה או אנורקסיה - לבין 'הרגלי אכילה נכונים'.
בולימיה ואנורקסיה הן הפרעות פסיכיאטריות, ומצריכות טיפול פסיכולוגי משולב לעתים בטיפול תרופתי, ולעתים גם בטיפול משפחתי. [אני לא משוכנעת שהקבוצות ה'אנונימיות' הן התשובה במקרים אלו... היפנוזה יכולה במקרים אלו להיות משולבת אם המטפל הוא פסיכיאטר או פסיכולוג שמבין בהפרעות אכילה]. מרפאות להפרעות-אכילה של הקופות הן תכופות הכתובת הנכונה.
הבעייה המרכזית בהפרעות אלו אינה 'הרגלי-אכילה' אלא בעיות אחרות , כגון זהות.. דימוי עצמי..דימוי גוף.. תפיסת-מציאות.

הצורך לסגל לעצמנו הרגלי אכילה נכונים היא נושא אחר, שלאו דווקא מצריך התערבות פסיכיאטרית.

ובהמשך לשאלתך: לא, לא נגזר עלייך להיות חולה כל חייך.
אך איני בטוחה ש'מתמכרים אנונימיים' זו התשובה הנכונה.
מנסיוני התשובה יכולה להיות טיפול פסיכולוגי משולב בתרופתי, אצל פסיכולוג קליני ופסיכיאטר שמבינים בהפרעות-אכילה,ויש ביניהם קשר-עבודה טובים [לאו דווקא כאלו שעוסקים בהיפנוזה].

תודה רבה על התגובה.

ברצוני לשאול, מדוע הינך שוללת את קבוצת האנונימיים ? בקבוצה הזאת הרווחתי חיים במשך 7 חודשים שלמים. זה לא מובן מאליו בכלל. יש לציין שהייתי בטיפול שנתיים וחצי וזה לא נחל שום תוצאה (פרט לתוצאה שהתרוקן ארנקם של הוריי).
אכן אני מסכימה שיש לי בעית דימוי עצמי וגוף קשה וגם תפיסת מציאות.
אך הפיתרון של הטיפול הפסיכולוגי אינו מציע פיתרון מעשי. זה רק "לטחון מים" ולא מגיעים לשום פיתרון, לפחות זה מה שאני הרגשתי כשהייתי בטיפול וזה היה לפני שנתיים.
וגם איזו הצלחה מבטיחים לי בטיפול הפסיכולוגי ? ישנם אחוזים גבוהים של הצלחה ?

אני לא יודעת מה לעשות והיכן למצוא את התשובה.
אני רק יודעת שאני סובלת וקשה לי ואשמח לחזור לשפיות.

שוב שלום, ענבר,
לא שללתי באופן גורף, העליתי תהייה אם אמנם קבוצת-נגמלים-אנונימיים מספקת תשובות לבעיות של דימוי גוף, תפיסת מציאות וכו'. כלומר לבעיות-הרקע לסימפטום שהוא הפרעת-האכילה.
אבל אם את חשה שקבוצה זו תרמה לך משהו לתפקוד תקין- זה חשוב לא פחות מה'תהיות' שלי.. המשיכי איתה.

אך ליד קבוצה כזו יש לשלב טיפול-פסיכולוגי, תוך ושיתוף פעולה בין פסיכיאטר ופסיכולוג, מנסיוני עבודת הצוות של המטפלים חשובה מאוד בהפרעות אלו.
צר לי שאת חשה מאוכזבת כ"כ מהטיפול הפסיכולוגי, בעניין זה דעתי ונסיוני כמטפלת שונים משלך.

ונדרשת אמנם התמדה, כמו בכל מיני עניינים אחרים בחיינו..

הרגישי בטוב,