התקף לב, או בשמו הידוע בעולם הרפואה "אוטם שריר הלב", הינו מצב בו נגרם נזק לשריר הלב עקב חסימה של אחד או כמה מהעורקים המזינים את שריר הלב ב"דם עורקי", העשיר בחמצן. בשל חסימה זו עובר אחד האזורים בלב שלא קיבל אספקת דם תהליך של נמק, ובהמשך נוצרת בו צלקת. התקף לב הוא השלב האחרון והסופי בתהליך הטרשתי של העורקים הכליליים.

מדוע נגרם התקף לב?

הסיבה הראשית להיווצרות התקף לב, ברוב המוחלט של המקרים, היא קריש דם החוסם את העורק שאמור היה להוביל דם מחומצן אל הלב. הקריש נוצר באזור בעורק בו הצטברו חומרים שומניים רבים מתחת לרפידה הפנימית של דופן העורק, בדרך כלל על רקע של טרשת עורקים שהתפתחה באזור. חסימה זו גורמת, על פי רוב, לסתימה מלאה ופתאומית של העורק ובסופו של תהליך להתהוות התקף לב.

סימנים של התקף לב

הסימן העיקרי של התקף לב הינו לחץ בחזה האורך בדרך כלל מעל חצי שעה. במקרים רבים הכאב מקרין מהחזה לכתפיים, לצוואר, לגב, לידיים, ללסתות או לבטן. הכאב עלול להיות מלוּוה בקוצר נשימה, דפיקות לב מוגברות, זיעה, בחילה, הקאה, סחרחורת, לעיתים איבוד הכרה ותחושה כללית רעה מאוד. כשאדם חש כאב כפי שתואר במשך למעלה מחמש דקות, עליו להזעיק מיד עזרה.

התקף לב טיפול

לאחר התקף לב, לרשות אנשי הרפואה עומד חלון זמן קצר מאד בו ניתן לפתוח את החסימה בעורק, לעצור את התקדמות הנמק ולהציל את חיי החולה. טיפול כזה יכול להקטין באופן משמעותי את מידת הנזק לשריר הלב, להגדיל במידה ניכרת את סיכויי החולה להישאר בחיים ולשפר מאד את סיכוייו להרגיש טוב במשך שנים רבות לאחר מכן.

מהו הטיפול בהתקף לב שמקבלים בבית מהצוות הרפואי שהוזעק?

אם לחולה יש לחץ דם נמוך, הוא מקבל תרופות להעלאת לחץ דם. אם לחולה לחץ דם גבוה, הוא מקבל תרופות להורדה. אם הוא סובל מסיבוכים של התקף לב כגון, עודף נוזלים, הקאות ועוד, הצוות הרפואי יכול לטפל בהכל במקום, החל ממתן נוזלים וכלה בהשתלת קוצב לב או חיבור לקוצב חיצוני, כדי שהחולה יוכל להגיע לבית החולים בחיים.

מהו הטיפול בהתקף לב שמקבלים בבית החולים?

כשהחולה מגיע לבית החולים, במקרה הצורך הוא מוכנס לצינתור. כמו כן, הוא מקבל טיפול תרופתי המורכב מאספירין שמדלל את הדם ויכול למנוע היווצרות קרישי דם, כדורים שמחזקים את השפעת האספירין, מרחיבים כלי דם ומקטינים את העומס על הלב, משככי כאבים ועוד.

פעולת הצינתור היא יעילה ואפקטיבית לטיפול בהתקפי לב רק אם היא מתבצעת בזמן קצר מאוד בן כמה שעות מעת אירע התקף הלב. צינתור טיפולי (אנגיופלסטיקה קורונרית) הוא הליך רפואי שמיועד לפתוח חסימות והצרויות שהתפתחו בעורקים הכליליים. הוא מתבצע בחדר צינתורים בהרדמה מקומית ובהכרה מלאה, ובמהלכו מוחדרת לגוף המטופל צינורית דקה עם בלון בקצה, שבאמצעותה פותח הקרדיולוג את החסימות. מדובר בפרוצדורה שגרתית ושכיחה מאוד, שהביאה לשינוי דרמטי בקליניקה הטיפולית ברפואת לב. במחקרים נקבע כי אם הצינתור מבוצע בזמן - הוא מציל חיים ומונע נזק לשריר הלב.

כיצד ניתן למנוע התקף לב?

מכיוון שחלק ממקרי התקף הלב נגרמים כתוצאה מהשמנה ועישון, מומלץ להמעיט באכילת מזונות משמינים, להימנע מעישון ולהקפיד על אורח חיים בריא הכולל ביצוע פעילות גופנית באופן קבוע. כמו כן, ידיעה על מחלות לב תורשתיות עשויה למנוע מצב בו התקף לב מופיע "לפתע", בלי שידוע לחולה דבר על הגנטיקה המשפחתית. זאת ועוד, חשוב מאוד לשמור על רגיעה, במחקרים נמצא כי לחץ ומתח עלולים לזעזע את הלב ולגרום לפגיעה קשה בתפקודו. פעמים רבות הטריגר השכיח ביותר להתקף לב הוא כעס או התפרצות רגשות שליליים. מחקר אחד, למשל, שנערך על ידי משרד הבריאות והבטיחות הבריטי על עובדי בית חולים, מצא כי לחץ ממושך בעבודה הוא יותר גרוע ללב מהשמנה של 20 ק"ג או הזדקנות של 30 שנים.

לאחר התקף לב

לאחר התקף לב יש לאתר את גורמי הסיכון ולטפל בהם וזאת כדי להימנע מהתקף לב חוזר. לאחר התקף לב יש להימנע מעישון, להוריד במשקל, להפחית בצריכת שומן רווי ומזון רב קלוריות, להפחית את כמות המלח ולהקפיד על פעילות גופנית סדירה. בנוסף, יש להקפיד על טיפול תרופתי קבוע שהוכח כמונע התקפיי לב ואירועים מוחיים, כולל טיפול קבוע באספירין וכדומה, תרופות מקבוצת הסטטינים, תרופות להורדת לחץ דם וכדומה.

התקף לב חוזר

למרות ההצלחה המיידית בדרך כלל וייצוב החולה לאחר התקף לב ראשון, על פי נתוני האיגוד הקרדיולוגי בישראל אצל כ-10% מהעוברים התקף לב, העורק נסגר שוב ויכול להתרחש התקף לב חוזר (reinfarction). סקר בינלאומי רחב היקף שמימנה חברת סאנופי-אוונטיס כלל גם את ישראל ועקב אחרי עשרות אלפי חולי לב ומצא כי אחד מכל שבעה שלקו בהתקף לב או שבץ מוחי לקו בהתקף חוזר וקטלני בתוך שנה בלבד מיום האירוע הראשון.

מיקום וסוג התקף הלב

קיימים מספר סוגי התקף לב: התקף לב קדמי - שמערב את העורק הקדמי הגדול. התקף לב זה הוא החמור ביותר ובמקרה זה חלק גדול מאוד מהדופן הקדמית של החדר השמאלי יפגע ורוב הסיכויים שהנזק ללב יהיה גדול. התקף לב צדדי - שבו מעורב העורק העוקף או אחד מענפיו. לרוב זהו לא התקף לב גדול במיוחד כיוון שאצל רוב האוכלוסייה העורק העוקף יחסית קטן (בעוד הימני הוא הגדול יותר). התקף לב תחתון וימני - המערב לרוב את העורק הימני. ממדי התקף הלב תלויים בגודל העורק אצל האדם. כאשר העורק הימני נחסם במוצא שלו (פרוקסימאלית), בנוסף לדופן התחתון של החדר השמאלי יפגע גם החדר הימני, המקבל דם מענפים של העורק הימני בלבד - למצב זה קוראים אוטם תחתון וימני. כאשר החסימה דיסטלית וממוקמת מעבר למוצא הענפים המספקים דם לחדר הימני, התקף הלב יהיה רק "תחתון" בחדר השמאלי.

התקף לב שמיקומו לא ברור מוגדר כאשר כל הבדיקות והתסמינים מכוונים לאבחנה של אוטם אך בבדיקות ההדמיה השונות ובאקג לא מופיעים שינויים טיפוסיים לאוטם בטריטוריה מוגדרת של הלב. התקף לב חודר ולא חודר - כאשר הספקת הדם לאזור האוטם פוסקת לחלוטין לזה קוראים התקף לב "חודר", כלומר חודר את כל עובי הדופן. בעוד שכאשר הספקת הדם פוסקת באופן חלקי או כאשר יש "גלגל הצלה" בצורת הספקת דם מעורק אחר, זהו אוטם לא חודר.

התקף לב בקרב נשים

על פי הערכה, כ-30,000 נשים מאושפזות מדי שנה בשל מחלות לב בישראל. מחלת לב וכלי דם בנשים גורמות בין היתר להתקף לב, אי ספיקת לב, מוות פתאומי, שבץ מוחי ופגיעה קשה באספקת דם לשאר חלקי הגוף והגפיים. למרות שהתקף לב הוא מאוד נפוץ בקרב נשים רבות מהנשים אינן מודעות לעובדה זו ועל פי מחקרים נשים פוחדות הרבה יותר מסרטן השד מאשר מהתקף לב.

אומנם גברים בגיל צעיר לוקים יותר בהתקף לב מאשר נשים בגיל צעיר - ברוב המחקרים הקרדיולוגיים על מחלות לב, נמצא שהיחס בין גברים לנשים הוא בין שניים עד שלושה גברים חולים שעברו התקף לב לאישה אחת חולה. אולם בגיל המבוגר (65 ויותר) היחס מתאזן, ויותר נשים חולות ואף מתות ממחלות לב שונות מאשר גברים. לפי סקר של האיגוד הקרדיולוגי בישראל, בקרב נשים הגיל הממוצע להתקף לב ראשון הוא סביב גיל 70, שמונה עד עשר שנים מאוחר יותר מהממוצע בגברים. נתון מעניין נוסף הוא כי בשנים האחרונות התברר שמחלת סוכרת מסוכנת יותר לנשים - מחקרים מדווחים על שיעורי תחלואה ותמותה גבוהים יותר עקב התקף לב בקרב חולות סוכרת למול חולי סוכרת. נראה כי עצם קיום הסוכרת מכפיל כשלעצמו את הסיכון של נשים ללקות במחלות לב, למול גברים.

הביטוי הראשון של מחלת לב בקרב נשים הוא בדרך כלל תעוקת חזה, שהיא תסמונת שביטויה כאב, לחץ או אי נוחות בחזה, הנמשכים מספר דקות (כ-5-15 דקות). לעומת זאת הביטוי הראשון של מחלת לב בגברים הוא בדרך כלל התקף לב או מוות פתאומי. מחקרים מראים כי נשים חוות סימפטומים של התקף לב בשונה מגברים. לנשים יש יותר סימפטומים המוגדרים כבלתי טיפוסיים או לא-קלאסיים להתקף לב כמו עייפות, בחילה, קוצר נשימה וכאבים בבטן, בלסת ובגב העליון ולא במרכז החזה. כמו כן, נשים יותר מהגברים לוקות בהתקף לב שקט, כלומר – התקף לב שלא קדם לו כל סימפטום שהוא. במחקר שנערך בארה"ב, נמצא כי 43% מהנשים שחוו התקף לב, לא דיווחו כלל על כאבים בחזה אלא על תסמינים אחרים. היעדר הכאבים בחזה הוא, ככל הנראה, אחת הסיבות לכך שנשים מתעכבות בדרך לקבלת טיפול רפואי בזמן התקף לב יותר מגברים.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר