מחשבות אובדניות: גורמי סיכון ודרכי התמודדות

מחשבות אובדניות וניסיונות התאבדות הם תופעה שכיחה אצל אנשים עם דיכאון ואצל אנשים החווים משבר נפשי קשה. במקרים אלה יש לפנות לעזה מקצועית ולהימנע מגורמי סיכון
מאת מערכת BeOK
| 22/02/2018 |
צפיות: 416
דירוג: 3.0 מתוך 4 הצבעות
התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע 3.0 מתוך 5
אין דבר כזה "חיים קלים", העולם קשה והחיים מציבים הרבה רגעים קשים ואתגרים מסוגים שונים שצריך להתמודד איתם. בשל סיבות כאלה ואחרות אנשים רבים שוקלים להתאבד בשלב כזה או אחר של החיים. מחשבות אלה אינן דבר נדיר והן אינן מעידות על חולשה, על אופי לקוי או על מחלת נפש. מחשבות מסוג זה מופיעות אצל הרבה אנשים בתקופות שבהן הכאב והעצבות קשים מנשוא וקשה להתמודד איתם.

ברגעים כאלה, שמחשבות על התאבדות צצות בראש, נדמה כאילו הכאב והאומללות לעולם לא יחלפו ושהחיים לעולם לא ישתפרו ולא ישובו למסלולם הרגיל. במצבים אלה חשוב לזכור שעם קצת עזרה אפשר למצוא טעם לחיים ולהתגבר על המחשבות האובדניות.

יש לכם שאלות? היכנסו לפורומים
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער
פורום פסיכותרפיה

תחושת בדידות מגבירה מחשבות אובדניות

לפי הנתונים של משרד הבריאות, בשנת 2014 נרשמו 382 התאבדויות ו- 6,488 ניסיונות התאבדות, שליש מתוכם היו של צעירים מתחת לגיל 21. שיעור ניסיונות ההתאבדות גבוה יותר בקרב גברים, אך נשים נוטות יותר למחשבות אובדניות מאשר גברים. שיעור ההתאבדות הגבוה ביותר הוא של אנשים מבוגרים, הן גברים והן נשים, מעל גיל 75.

אין סיבה אחת שבגללה אנשים רוצים לסיים את חייהם, אך עם זאת ישנם כמה גורמי סיכון שיכולים להשפיע על מחשבות ההתאבדות. יותר מ- 90% מהמתאבדים סובלים מהפרעה נפשית בעת ההתאבדות. דיכאון הוא הסיבה הנפוצה ביותר אך גם הפרעות נפשיות אחרות יכולות להגביר את המחשבות האובדניות, ובהן סכיזופרניה והפרעה דו קוטבית.

נוסף להפרעות נפשיות ישנם גורמי סיכון נוספים שיכולים לתרום למחשבה אובדנית, כמו שימוש בסמים ואלכוהול, מאסר בבית כלא, היסטוריה משפחתית של התאבדות, חוסר יציבות כלכלית וחוסר סיפוק מהעבודה, עבר של התעללות נפשית, פיזית או מינית, אבחון של מחלה קשה כמו איידס או סרטן ובדידות חברתית.

חוקרים לא יודעים מהי הסיבה לכך שיש אנשים שנוטים למחשבות אובדניות יותר מאחרים, אך ההשערה הרווחת היא שיש קשר לגנטיקה – לאנשים עם היסטוריה משפחתית של התאבדות יש סיכוי גבוה יותר לחוות מחשבות אובדניות. עם זאת, זו השערה בלבד ולא נמצא קשר גנטי מוכח בין הדברים. נוסף על קשר משפחתי, קשיים שהחיים מביאים עמם יכולים לגרום למחשבות אובדניות. משברים אלה יכולים להיות גירושין, פיטורים מהעבודה, מוות של אדם אהוב ובעיות פיננסיות. במצבים אלה התאבדות נראית כמו דרך מפלט, כרטיס יציאה מהכאב, מהעצב, מהתסכול ומחוסר האונים.

סיבה נפוצה נוספת שיכולה לעודד מחשבות אובדניות היא תחושת בידוד חברתי ותחושת חוסר קבלה בעיני אנשים אחרים. תחושות אלה יכולות לנבוע בשל נטייה מינית, אמונה דתית או זהות מגדרית. ללא עזרה או תמיכה נפשית תחושות אלה הולכות ומחמירות.

כיצד להתמודד עם מחשבות אובדניות?

יש לזכור כי בעיות הן תמיד זמניות וקשיים הם ברי חלוף בעוד התאבדות היא קבועה וסופית. נטילת החיים מעצמך היא אף פעם לא הפתרון הנכון לאתגרים שאיתם מתמודדים. יש לתת זמן שהנסיבות ישתנו ולכאב לשכוך. עד שהתחושות הקשות יחלפו יש לנקוט בכמה צעדים בסיסיים בכל פעם שצצה לה בראש מחשבה אובדנית.

יש להיפטר מגורמים שיכולים לסייע בהתאבדות, כמו סכינים, תרופות או כלי נשק. כאשר יש מחשבות אובדניות וגורמים אלה נמצאים בהישג יד הדרך להשתמש בהם הופכת קצרה מאוד. בזמנים קשים הפתרון הזמין ביותר לאלחוש הכאב ולשכוח מהמציאות הוא צריכה של סמים ושל אלכוהול, ובזמנים אלה הצריכה שלהם נראית מפתה במיוחד. אך למעשה, צריכה של סמים ושל אלכוהול יכולה להחמיר את התחושות הרעות ולהגביר את הרצון להתאבד. לכן יש להימנע מצריכה שלהם דווקא ברגעים קשים ובמיוחד כשיש מחשבות אובדניות.

תרופות נוגדות דיכאון יכולות להגביר את התדירות של המחשבות האובדניות, במיוחד כשרק מתחילים ליטול אותן. אסור להפסיק ליטול את התרופות או לשנות את המינון שלהן ללא אישור רופא. תחושת האובדנות יכולה להחמיר כאשר מפסיקים ליטול את התרופות בבת אחת ולא בהדרגה וכן מתלווים לכך תסמינים של גמילה. מי שחש שהתרופות נוגדות הדיכאון משפיעות על מחשבות ההתאבדות צריך לפנות לרופא המטפל ולהתייעץ איתו על הנושא.

לא משנה כמה רע מרגישים וכמה עגום נראה העתיד, תמיד יש דרך להתמודד עם הקשיים. אנשים רבים שחוו מחשבות אובדניות ואף ניסו להתאבד וניצלו שמחים על ה"כישלון" שלהם בדיעבד והם טוענים כי זמן קצר לאחר ניסיון ההתאבדות החיים שלהם השתנו לטובה והם הצליחו לצאת מהמצב הקשה שעודד אותם ליטול את החיים של עצמם. לפעמים כל מה שצריך זה קצת זמן.

מחשבות אובדניות הן לא דבר שאפשר להתמודד איתו לבד. אפשר לקבל עזרה מקצועית מפסיכולוג או מפסיכיאטר, אפשר לפנות לעמותות כמו ער"ן אשר זמינות 24 שעות ביממה לאנשים הנמצאים במצוקה נפשית וכן אפשר לקבל תמיכה מחברים, ממשפחה או מאנשים הנמצאים בסביבה הקרובה. גם כשלא תמיד נראה כך, תמיד יש ממי לבקש עזרה ותמיד יהיה מי שיענה לבקשה.

לחיפוש מטפלים בתחום הפסיכותרפיה לחצו כאן

למי לפנות כשיש מחשבות אובדניות?

התאבדות משפיעה על כל הסביבה של האדם שהתאבד ואנשים רבים שאיבדו אדם קרוב בצורה זו חשים רגשות אשמה וכעס. התחושה שהם יכלו לעשות משהו כדי למנוע זאת אינה חולפת במהרה והיא יכולה לרדוף את החברים ואת קרובי המשפחה עד סוף חייהם. לא הרבה אנשים ששוקלים להתאבד מביאים בחשבון את האנשים שאוהבים אותם, בדרך כלל מכיוון שהם מרגישים שהם לבד, אך הדבר אינו נכון, תמיד יש קרוב משפחה, חבר קרוב או עזרה מקצועית שאפשר לפנות אליה.

כאשר פונים לעזרה מקצועית, לפסיכולוג או לפסיכיאטר, פוגשים אדם רחום ואמפתי אשר בראש מעיניו הוא לתמוך באדם שמולו ולעזור לו. במהלך הפגישה שואלים שאלות שונות הקשורות להיסטוריה הרפואית, להיסטוריה המשפחתית ולעבר האישי. כמו כן, יישאלו שאלות על האופי של מחשבות האובדניות ועל התדירות שלהן. התגובות והתשובות שמספקים יכולים לעזור לקבוע את הסיבה שבגללה עולות וחוזרות המחשבות האובדניות.

במקרים שבהם ישנו חשד שהסיבה למחשבות אלה קשורה להפרעה נפשית או לבעיה רפואית יש צורך בסדרת בדיקות. תוצאות הבדיקות מסייעות לאתר את הסיבה המדויקת שבגללה עולות המחשבות האובדניות וכן את דרך הטיפול הטובה ביותר. אם הגורם למחשבות הוא נפשי ולא בריאותי הטיפול המומלץ ביותר הוא מפגשים קבועים עם פסיכולוג אשר אצלו אפשר לבטא את הרגשות בחופשיות, ללא חשש של ביקורת או שיפוטיות, ולדון בבעיות שחווים אשר מעודדות מחשבות על סיום החיים. לעומת קרוב משפחה או חבר קרוב, המטפל הוא אובייקטיבי, אין לו דעות קדומות על המטופל ויש לו את הידע ואת הכלים המקצועיים לעזור להתגבר על הבעיות ולמצוא מתודות יישומיות להתמודדות עם קשיי החיים. אם מאבחנים בעיה נפשית, כמו חרדה או דיכאון, ייתכן שיהיה צורך בטיפול תרופתי. אם כבר נוטלים תרופות נוגדות דיכאון כנראה שיש צורך בשינוי סוג התרופה או בשינוי המינון שנוטלים.

אולי יעניין אתכם גם:
כיצד לעזור לילדים להתמודד עם קשיים חברתיים?
כיצד לזהות חרדה: סוגים, תסמינים וגורמי סיכון
כיצד להרגיש טוב עם עצמך?
הפרעת הסתגלות: סוגים, תסמינים ודרכי טיפול
החשיבות של הערך העצמי וכיצד לשמור עליו

כאשר ישנו חשש שמישהו שמכירים ואוהבים סובל ממחשבות אובדניות צריך מיד לתת לו עזרה ולא להניח שהם לעולם לא יתאבדו באמת ושאלו מחשבות בלבד. במקרים כאלה צריך לתת תמיכה, מקום בטוח לפנות אליו ולעודד קבלת טיפול מבעל מקצוע מיומן. האחריות אינה נופלת על המשפחה או החברים, אך הם בהחלט יכולים לעזור לאדם כזה ולמנוע ממנו לסיים את חייו.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

אולי יעניין אותך גם

היפנוזה רפואית: כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול
| 16/05/2018 |
צפיות: 471
היפנוזה רפואית היא לא עוד שיטת בידור אלא זו שיטה טיפולית אשר מסייעת לפתור בעיות שונות כמו חרדות, גמילה מעישון וכאבים כרוניים
קרא עוד
חרדה בהריון: גורמים ודרכי התמודדות
מאת מערכת BeOK
| 10/05/2018 |
צפיות: 321
הריון מביא עמו שינויים רבים, חלקם טובים אבל חלקם יכולים להעלות דאגות וחששות ואף לגרום לחרדה. חרדה בהריון היא תופעה נפוצה ויש דרכים רבות להתמודד איתה
קרא עוד
טיפול פסיכולוגי לילד – סיפור המעשה
| 07/05/2018 |
צפיות: 255
הורים רבים חוששים לקחת את הילד שלהם לטיפול פסיכולוגי ולעתים הילדים עצמם מביעים התנגדות ממניעים שונים. טובי פלד, פסיכולוג מומחה, מתאר מקרה של התהליך הטיפולי של ילד אחד ועל התוצאות שמדברות בעד עצמן
קרא עוד
נוירופידבק – רפואה מותאמת אישית לדיכאון ולחרדה
| 22/04/2018 |
צפיות: 773
נטילת תרופות אינה חייבת להיות הדרך היחידה לטיפול בדיכאון ובחרדה. נוירופידבק היא שיטת טיפול המבוססת על איתור תבניות המוח ושליטה בהן וכך אפשר להקל על תסמיני הבעיה ולשפר את מצבו הנפשי של המטופל
קרא עוד
כיצד לעזור לחבר שאיבד אדם קרוב?
מאת מערכת BeOK
| 18/04/2018 |
צפיות: 479
אנשים רבים לא יודעים כיצד לעזור לחבר שאיבד אדם קרוב. בעזרת שמירה על כמה כללים פשוטים אפשר לתת לחבר את מה שהוא צריך בזמנים קשים אלה
קרא עוד
נוירופידבק לטיפול בהפרעת קשב וריכוז
| 01/04/2018 |
צפיות: 404
נוירופידבק היא שיטה טיפולית לא תרופתית לבעיות קשב וריכוז. בשיטה זו מאמנים את האותות החשמליים במוח לפעול כשורה ולהפחית את המאפיינים של ההפרעה
קרא עוד
פסיכולוגיה חיובית: עקרונות לחיים מלאי משמעות ולשלמות עצמית
מאת מערכת BeOK
| 22/03/2018 |
צפיות: 404
ענף הפסיכולוגיה אינו מתמקד רק בהתמודדות עם הגורמים השליליים בחיים ופסיכולוגיה חיובית היא אסכולה אשר שמה דגש על חיובי שיש באדם כדי להגיע לאושר מרבי
קרא עוד
הפרעת קשב וריכוז: עד כמה חיוני להכיר את הפרופיל הרגשי של הילד?
| 19/03/2018 |
צפיות: 323
הפרעת קשב וריכוז היא אינה בעיה ביולוגית בלבד והטיפול בה כרוך גם בהבנה פסיכולוגית של צורכי הילד
קרא עוד
האם חייבים לבצע מבחנים ממוחשבים לצורך אבחון הפרעת קשב?
| 26/02/2018 |
צפיות: 356
מבחנים ממוחשבים לאבחון בעיות קשר וריכוז אינם בגדר חובה, אך הם מהווים אמצעי עזר לאבחון הפרעת קשב, כאמצעי תומך החלטה באבחון הכולל שאלונים, מבחנים ממוחשבים, התרשמות קלינית בהתבסס על מפגש הם ההורים והילד או המבוגר
קרא עוד
רווחה וחינוך – טובת הכלל או אינטרסים אישיים?
| 25/02/2018 |
צפיות: 183
טובי פלד, פסיכולוג קליני ופסיכולוג חינוכי, מתאר את ההליך שעוברות משפחות רבות תחת ידם של שירותי הרווחה ויוצא נגד התנהלות הממסד
קרא עוד