לבעלי כנראה חשש לסרקואידוזיס

סרקואידוזיס אכן מחלה כרונית אך תחזית שלה טובה ברוב המקרים. במקרה ומדובר בסרקואידוזיס -אבחנה כאן היא רב-מרכיבית ולא ע"י בדיקה אחד בלבד) , לא ידוע על קשר נסיבתי עם גורמים חיצוניים , כגון, חשיפה לאבק או דומה.

אני קוראת את מה שאתה כותב וזה נותן לי תקווה בתור חולת סרקואידוזיס כמעט לא סימפטומטית. אבל, כ.תע אני עם נגעים עוריים (המחלה החלה כך + שיעול מתמשך שנעלם ללא טיפול), ומלחפש חומר באינטרנט זה לא נראה שהמחלה כ"כ תמימה. ישנן תמונות מזוויעות וסיפורי אימה ממש. איזה אחוז באמת של החולים מבריאים עצמונית? ואם מבריאים האם זוהי רמיסיה זמנית או מוחלטת? ממי אקבל את האמת כי ההרגשה שלי היא שהרופאים רוצים להרגיע ולכן מסתירים ממני את האמת... התחושה שנוצרת היא חוסר אונים מוחלט.
תודה רבה וסליחה אם אני לוחמנית מדי אני פשוט מבוהלת

תחזית בסרקואידוזיס הינה אישית, תלוייה בהרבה גורמים שונים, בינהם מספר מערכות מעורבות (ריאות , עור , לב וכו") ומהלך קליני. מעל 70% החולים מחלה יכולה לחלוף או להגיע לרמיסיות. זאת הערכה גסה כחלק משמעותי מחוליי סרקואידוזיס אסימפטומטיים כלל ולפעמים מגיעים לאבחנתם במקרה. כמובן ישנם מקרים שמהלך הוא קשה עם ריבוי סיבוכים ותחזית לא טובה (במיוחד עם מעורבות לבבית, מוחית או התקדמות של מחלה ריאתית לאי ספיקה נשימתית למרות טיפול התרופתי). תחזית של מקרה ספציפי יכולים לדעת רק תוך כדי מעקב אחרי אותו החולה.

תודה רבה על התגובה. שאלה נוספת. האם אני אמורה לעדכן את הרופא המטפל שלי לגבי הריון? האם יש קשר כשלהו בין פרוגנוזה למחלה לבין הריון? (אני בטראומה לגבי הקשר בין השניים כי ההתפרצות הראשונה והאחרונה בינתיים היתה בהריון הקודם שלי לפני כשנה וחצי). בקיצר: האם על רופא הריאות להיות מעורב בנושא? האם יש מידע לגבי קשר בין התקפים והריונות?