שחרור דופאמין

בתגובה לניקוטין ישנה עליה ברמת דופאמין במוח , וזה הדבר שגורם לסיפוק. דבר אינו מאוזן מסיבה שאצל מעשן כמות קולטני ניקוטין במוח גבוהה משמעותית לעומת אדם שאינו מעשן. אין הוכחה מדעית כלשהיא שבמוח של איש מעשן לעומת איש שאינו מעשן ישנם הבדלי הפרשת דופאמין. ידוע ש"התמכרות" אמיתית לניקוטין קיימת לא ברוב המקרים של מעשנים , שם המשך עישון תלוי בהרגלים בלבד. תלות פיזיולוגית לניקוטין הקיימת במקרים מסוימים אולי יכולה להיות מוסברת ע"י פגם בהפרשת דופאמין או סיבה פיזיולוגית אחרת, אך אין עדיין תשובה מדעית לכך.

היי דניאל,
תחילה ארצה להודות לך - הצפתי את השאלה הזו במספר פורומים וזו ההתייחסות הרלוונטית והמדוייקת ביותר.
עם זאת, עדיין אני לא מרגיש שנפתרה התעלומה : אינני מבין מדוע קולטנים רבים יותר של ניקוטין מהווים טיעון בהקשר זה. בנוסף, אני מבין שאין הוכחה אמפירית לטיעון זה או אחר, אך מבחינה הגיונית - אם ניקוטין גורר שרשרת של תגובות אשר מביאות לייצור דופמין, זאת בנוסף לייצור הדופמין הטבעי בגוף, אזי שיש למעשן בזמן העישון כמות דופאמין רבה יותר בגוף, לא ?
אשמח אם תוכל להפנות אותי למאמרים בנושא.
תודה רבה !!

לגבי שאלה ספציפית - אין תשובה מדעית חד משמעית . בנוגע להמלצות על ספרות ספציפית יש לפנות לאמותה/איגוד להפסקת העישון .