שאלה

שלום!
אני בת 29, אחרי חשד ל DVT תחת טיפול הורמונלי(כל הסימנים היו:רגל נפוחה וכואבת,D DIMER גבוה, רק הדופלר יצא תקין)
מיקרואמבוליות ריאתיות
TIA חולף
ממצא של PFO דלף בין העליות מימין לשמאל.
תחת טיפול בקומדין, כרגע מאוד לא מאוזנת התחילו לי היום שוב קלקסן.
מזה 3 חודשים שיש לי קשיי נשימה, הפעולות הכי שגרתיות כמו אכילה, עליית מגדרות אני מוצאת את עמצי מתנשמת כאילו בניתי בניין.
יש לי חולשה שמתלווה לקשיי הנישמה ולפעמים חולשה סתמית ואני מרגישה בה חסרת אונים. אם אני מתאמצת מאוד יש לי כאבים בחזה בזמן המאמץ ומאוד קשה לי לנשום כשזה קורה. וכן יש לי תחושות שאין לי אוויר כאילו אני לא מצליחה לנשום עמוק אלא רק שטחי.
נשלחתי לביצוע: תפקודי ריאה מלאים+ דיפוזיה, מבחן מאמץ משולב, אקו לב
תוצאות מבחן מאמץ: כושר המאמץ של הנבדקת ירוד במידה בינונית. המגבלה היא קרדיווסקולרית. בשל האקווילנטים הגבוהים קיימת אפשרות של מחלת כלי הדם הריאתיים.
תפקודי ריאה- טרם ביצעתי. יש לי תור לאחרי החגים.
וכן בדיקת TEE ובה גם יחשבו לחץ ריאתי.
בדיקת אקו בפעם הקודמת: לחץ דם ריאתי 25, וזו שקדמה לה(הפרש של פחות משנה- 20)
האם במיקרו אמבוליות ניתן בכלל לבדוק לחץ דם ריאתי? האם הדינמיות שבין בדיקות האקו יכולות לרמז על משהו למרות ש 25 לחץ ריאתי נחשב עוד בגבול התקין?
מה דעתכם אני מרגישה ככ לא טוב ולא יודעת מה לעשות
נ.ב ברקע, תת פעילות בלוטת התריס מטופלת באלטרוקסין 100 מ"ג (מאוזנת)
כולסטרול גבוהה - קרסטור 40 מ"ג ואיזיטרול 10 מ"ג
תודה רבה!