חיסון נגד פנוימוקוק באדם מבוגר

שלום,

השאלה לגבי סבי, כבן 90. ברקע סובל מברונכיטיס כרונית מזה כ-4 שנים בדרגה בינונית.
מטופל תרופתית במרחיבי סימפונות באינהלציות - ונטולין, ארובנט וכן בודיקורט.
מחלות כרוניות נוספות- יתר לח"ד (מאוזן עם טריטיס וואזודיפ), פרפור עליות כרוני, BPH, אי ספיקה דיאסטולית, MDS קלה. אינו פעיל במיוחד, להוציא טיול יומי קצר יחסית בחוץ, כשניתן. תרופות נוספות : אספירין, פוסיד, קסטרל, אבודרט.

ב-3 שנים אחרונות סובל בכל חורף כפעמיים- שלוש מארועים של שבחלק מהפעמים נחשדו לדלקת ריאות וטופלו אנטיביוטית, עם הטבה.מקצתם היו גם ברונכיטיס חריפה..
ארוע אחרון כזה מלפני שבועיים, כולל חום גבוה, בלבול. נחשד לספסיס. טופל בזינט והשתפר. תרביות דם ושתן היו שליליות.
קיבל חיסון פנמווקס יחיד מלפני כ-6 שנים (11/2004). השאלה שלי היא: האם לדעתך בהינתן מכלול גורמי הסיכון הנ"ל והאירועים החוזרים של דלקות הריאה/ברונכיטיס חריפה, כדאי לחזור על החסון כעת? אני יודע שלקבוצות בסיכון גבוה (כגון בחסרי טחול) יש המלצה לחזור כעבור 5 שנים על החיסון. מה דעתך בעניין?
שאלה נוספת לגבי החיסונים- האם החיסון המצומד (פרבנר) מתאים לגילאים כאלו? במידה ולא מיועד לגילאים אלו אודה אם תוכל להסביר לי מדוע- היות ולפחות בילדים הטענה היא שהחיסון המצומד מניב תגבוה טובה יותר של יצירת נוגדנים- בהשוואה לחיסון הפוליסכרידי האם לא כך במבוגרים גם?
תודה רבה מראש.