חיים עם אף בעייתי

מאז ומעולם זכור אצלי קושי בנשימה בדרך האף, שלווה בדרך כלל בשימוש באוטריוין וטיפות בסגנון שהקלו נכון לאותו רגע.
אני בן 22, ובשנת 2006 עברתי ובהמלצת רופאים ניתוח של יישור מחיצה והסרת קונכיות או בשפה המקצועית smr+turbinectomy.
תקופה מסוימת היה סביל וגם זה בתקופות... במקביל גם אובחנתי על ידי רופא אלגריה כמי שסובל מאלגריה לקרדית אבק הבית...
משום שלאחרונה זה כבר בלתי נסבל, פניתי לרופא אף אוזן גרון שממליץ (ודי בתקיפות הייתי אומר) ניתוח נוסף. לדבריו המחיצה תקינה וישרה, אלא שהקונכיות צמחו שוב.
הניתוח שהוא מציע, לדבריו, הוא ניתוח בשיטה מתקדמת יותר (דומני שפעם קודמת צרבו לי עם חשמל והוא מציע גלי רדיו). לא אכנס לרזי הנתונים האלה כי אני לא רופא, אבל לדבריו הסיכויים להצלחת הניתוח בשיטה שהוא מציע גבוהים יותר ויש פחות סיכויים שהמצב יחזור לקדמותו.
אני לא מומחה גדול בעניין, אך בכל זאת יש לי רופא לשעבר במשפחה, וגם אני אומר את מה שאני משער ואיך אני רואה את הדברים.
עקרון מנחה בכל טיפול בבן אדם, הוא התערבות מינימלית ככל האפשר. כל התערבות כירורגית בגוף אדם אמורה להיעשות כמפלט אחרון, ויש גם סיכוי לא קטן להזיק, וכאמור יש עקרון מהותי מנחה שאומר גם "אל תזיק" קודם כל.
אז אני אומר שהמילה "ניתוח" כשלעצמה היא מילה מרתיעה, על אחת כמה וכמה כשעברתי אחד כזה כבר בעבר.
השאלה שאני שואל בעצם, מה כדאי לעשות?
האם באמת בלתי נמנע לעבור את אותו הניתוח?
האם ניתוח שני יכול להוות סיכון כלשהו נוסף?
הם ישנה דרך אחרת לטפל בעניין ?
איך אלרגיה קשורה לעניין? אני עדיין לא מצליח להבין בתור בן אדם פשוט- האם יש לי בעיה פיזית פיזית באף או שלא וזו פשוט אלרגיה ואופן הטיפול בה אמור להיות שונה???
האם בגלל האלרגיה הניתוח יכול להיות חסר טעם , והבעיה תחזור?
אודה מראש לתשובה ברורה המתייחסת לכלל הסוגיות שהעליתי(או חלקן), קשה לי לישון ללא אוטריוין ואני די נואש.
תודה רבה וערב נעים.