לא מנייר אבל ...

שלום, אני כיום בן 35.
לפני כ-5 שנים קיבלתי התקף ורטיגו (סחרחורת אמיתית) אשר הפיל אותי לכמעט 4 שעות. מאז היו לי עוד כ-4 התקפים זהים כשהתדירות בינהם הלכה ופחתה. האחרון היה לפני שנתיים. בד בבד התחלתי לסבול מכמה תופעות שמתגברות עם הזמן :
- יותר ויותר כאבים באים והולכים באזור האוזן הפנימית בעיקר בזמן שכיבה.
- טשטוש ראיה שנמשך כמה שניות (דומה להרגשה של חלום בהקיץ).
- רגישות והרגשת צרימה מצלילים גבוהים או מתכתיים.
- לעיתים, הרגשה כאילו אני עומד על רפסודה וצריך ליצב עצמי כל הזמן.
- לעיתים, סוג של עמימות, כאילו אני פה ואני לא פה.

כל אלה גוזלים המון אנרגיה, ובעיקר משרים עלי תחושה לא נעימה.
ישנה תחושה מתמדת שאיכות החיים שלי נפגעה ביחס למה שהייתי כמה שנים
אחורה. כאילו ה-100% מתחיל עכשיו ב-80% ביום טוב. ההרגשה היא כמו עצם שבורה בגוף, כשהגוף חלש או כשקר בחוץ המקום כואב יותר והסימפטומים חזקים יותר.

בתקופות בהן הסימפטומים מתגברים אני מפחית משמעותית את כמויות הנתרן,
צריכה של חומרים משמרים, אלכוהול וכו' שבכל מקרה אני צורך באופן נמוך.

אני לא סובל מטנטונים אבל פה ושם פוגש אותם באופן אקראי,
ותודה לאל כל הבדיקות שעשיתי החל מ-MRI, שמיעה, ENG וכו' תקינות.

הייתי אצל מספר רופאי סחרחורת וכמוכן עברתי סדרה של טיפולי אוקופנטורה
שמקלים באופן מסויים על התופעות. אני די נגד אגריסק ודומיו שרק מכההים
את החושים ולא מטפלים בבעיה.

מה עוד אפשר לעשות ?

קראתי היום על Recurrent Vestibulopathy שנשמע יותר קרוב אלי מאשר
מנייר ובכל זאת אני לא יודע לקראת מה אני הולך ומה עוד אני יכול לעשות.

כל עצה, רעיון, לכל טיפול שהוא נסיוני ככל שיהיה ייתקבל בברכה.

תודה.