לפקטומי

עם הרופא המנתח שעליו את סומכת. כל היתר משני, היות ומדובר בניתוח קצר ואישפוז קצר.
בבית חולים פרטי את בוודאות מנותחת על ידי המנתח איתו יצרת קשר, היות ואין בו מתמחים. אך גם בבי"ח ציבורי, אם המנתח שלך נמצא בניתוח ועוזר למתמחה אין לזה בפועל שום השפעה על איכות הניתוח והתוצאות. תנאי האישפוז בבי"ח פרטי נוחים יותר, ויש פחות ביורוקרטיה סביב, אבל באישפוז קצר זה פחות מורגש (לעתים אנו משחררים מאישפוז אף באותו יום).
מעבר לניתוח עצמו, בבי"ח ציבורי יש לרוב יותר גורמים סביב, ואם יש "מרכז שד", עם אחות מתאמת, אז יש לחלק מהנשים הרגשה של בית, שיש בכל עת למי לפנות ומי שמרכז ומכוון את הטיפול כולו, מלפני הניתוח ועד אחריו כולל האונקולוגיה. לעתים האישה עוברת ניתוח פרטי ואחריו מרגישה "אבודה"- אבל כמו שאמרתי זה הכי תלוי במנתח ולא במקום.

1. תלוי כמובן באיזה בי"ח פרטי מדובר ועם איזו מעבדה הוא עובד, אך בבתי החולים המרכזיים (אסותא, הרצליה- לפחות מה שאני מכיר באיזור המרכז) השירות הוא מעולה (לרוב-פתולאב),תשובות מפורטות ומהירות- יותר מהירות מאשר במערכת הציבורית. זה כמובן יתרון. יש לעתים רחוקות אי בהירויות- תמיד אפשר לעשות רביזיה של התשובה במעבדה של ביה"ח הציבורי, אם יש התלבטות.
2. אין בעיה בהמשך טיפול, מאד שכיח שהמנתחים עובדים בפרטי ומפנים להמשך מעקב וטיפול בציבורי. אם מדובר באותו רופא שעובד בשני המקומות- זה טוב, ומאפשר המשכיות.
3.אין שום בעיה בביצוע חתך קפוא, לעתים זה אפילו מהיר יותר בפרטי כי אין הרבה עבודה בו זמנית והפתולוג זמין מיידית. אבל מעבר לנוחות של המנתח שמחכה קצת פחות- אין לזה משמעות איכותית.
אני שחושב שלסיכום ניתן להגיד שהמערכת הפרטית נותנת חוויה יותר "משומנת", אבל אם מסתכלים על הדברים שחשובים באמת ולא על התוספות אז זה די מקביל. אני חוזר על דעתי שמנתח טוב ומסור הוא המפתח, לא כל כך חשוב איפה.