דחוף!פחד מבדיקה קשה

שלום
אכן בדיקה רקטאלית
זה מה שהתברר שצריך לעשות
הגם רופא המשפחה יכל לגמור עם זה ולא להפנות לגסטרו/כירורג?
בקיצור,
הבעיה היא כעט כזו
מדובר בילדה בת כ10 שנים
הילדה ילדה מקסימה-טובה-משתפת פעולה ולא עושה אף פעם בעיות
היא מבינה ונבונה .
מה שקרה הוא שהרופא כלכך הפחיד אותה באומרו שתצטרך לשכב על הצד עירומה בפלג תחתון של הגוף,ויחדירו מה שידירו ,
עד שהילדה פשוט יצאה מהחדר,שבה לביתינו הסמוך,התחילה לבכות וזה כבר כמה ימים-הסטריה,בכי ,לחץ,פחד אימים
איך לוקחים את הילדה לבדיקה שהתור אליה בשבוע הבא,איך מרגיעים?אפילו חיבוק-מתנת עידוד כלום לא עוזר-לא אוכלת טוב שותה המון אבל לאמוכנה לדבר איתי בכל מקרה מודאגת
אנא עזור
האים נתקלת בכאלו מקרים של חרדת ילדים מבידקה שכזו?
האים זה יכאב לה באמת ויהיה לא נעים?
דברנו עם הגסטרו,לטענתו אפשר יהיה להחזיק כמה דקות תחת לחץ בכוח את הילדה רופא אחות 2 הורים יפשיט אותה יעשה לה וישחרר אותה
אני לא התלהבתי מהענין-מוכנה לשם הבריאות לעשות הכול מה שצריך אבל הילדה...אני לא רגילה שהיא צורחת,בוכה,הסטרית,מבוהלת -מתנהגת ככה,
דוקטור מדובר בילדה מקסימה-הלוואי כול םכמוה
מה עודים?
האים זה שגרתי וכל הילדים מתנהגים בכזאתי צורה?
בברכה,

שלום
זה נבע מעצירות קשה
הרופא שלח לגסטרו/כירורג,
לא מייעץ לוותר בשום פנים ואופן על הבדיקה לבל יגרם נזק בלתי הפיך,
צריך לדעת אם להמליץ על חוקן חוץ מהפראפינים וכו-מחייב את הבדיקה הרקטאלית
אכן נוצרה כימיה לא טובה
הילדה ילדה טובה-נבונה מקסימה,באמת מקסימה,
לאור כל ההפחדות שיצר הרופא הראשון שבדק אותה שלא בוונת תחילה,הילדה כלכך הסטרית,בוכייה,צועקת ולא מוכנה לגשת לשום דבר
לא מוכנה לתקשר ולדבר גם עם הסביבה
היא יודעת שהבדיקה נחוצה ולכן תלך,זה כמו שפעם לא רצתה חיסון והלכה בכל זאת אם כי בכתה
לבוא היא כן תבוא-מה שכן בטוח תשתולל תצעק תילל
הבנתי שזה 2-3 דקות שאם אחזיק אותה בשכיבה חזק ב2 ידיים הרופא יוריד לה יחדיר לה יבצע מה שצריך וישחרר ותה,תבכה תילל אך בסו ף זה ייגמר
מה אתה מציע?
האים מכיר בעיות מסוג אלו של ילד שבוכה או מתנגד כלכך לבדיקה כזו,
האים נתקלת בחוסר שת"פ ובכי רציני בזמן שבודק תינוק/ילד קטן?
בברכה ושבת שלוםן
נועה

שלום דר דני
תודה על המענה המהיר
רוצה עוד להוסיף ולשאול כמה דברים עקרוניים
1-האים אתה מציע כן לנהוג בכוח להפעיל לחץ על הילדה להחזיק כמה דקות ולמרות בכי צעקות או מה שלא יהיה שם לתת לרופא להוריד לה,להחדיר ולשחרר אותה?למען בריאו תכמובן ...
כל זאת במידה ולא מצליחים לכנע,לדובב,לדבר וכו
2-האים נתקלת בכאלה בעיות-האים ישנם פציאנטים שהם ילדים המסבים להבדק,בוכים/צורחים/עודים בעיות,ולעיתים מנסים לחמוק מהטיפול לא להכנס?
איך מגיב ילד מטופל אצלך שעושים לו"בכוח"?
האים אחכ מצליחים להרגיע?
האים יש אחות בנוסף לרופא בחדר?
תודה רבה

שלום דוקטור דני
באם לא הגענו להסכמה שכזאתי,
האים היית מציע אכן להפעיל כוח באמת וכאשר הרופא נועל את הדלת להשכיב להחזיק אותה ולתת לו 2-3 דקות להפשטי להחדיר ולשחרר אותה ואז באמת להרגיע את הבכי ולהציע צופר?

תודה

תשמע דוקטור דני,
זו בדיוק הבעיה
בגלל שמדובר בילדה נהדרת,מקסימה,משפת פעולה בכל דבר,אחראית-מותק ,
וזו הפעם הראשונה שקורה כזה דבר איתה אז אני לא יודעת
הילדה בעצמה אמרה שהיא תבוא-ותגיע לטיפול-אך לא מוכנה בשום ופן לשכב או להתפשט וכו,רק שיחה...ושיחה כבר הייתה...פעאחת...מה יעזור שוב שיחה....הרופא טוען שצריך כבר לבצע...
בכל מקרה טען שזה חיוני ורצוי עכשיות.
הילדה בעצמה טוענת שלא צריכה לא מתנה לא פיצוי לאחיבוק לא כלום-היא יודעת ומבינה שזה לבריאותה ולא תקנה אותנו בשום דבר...
ברור לה שהיא חייבת
היא פשוט מפחדת.גם לא נעים החדירה לאינטיומיות בין אם זו גסטרו /כירורג ממין נקבה בין אם הדלת נעולה בין אם האמא מחבקת אות ואוחזת בה בזמן הטיפול,וכו,
בנוסף לכך פוחדת מהטיפול-אמרו לה בפירוש שזה לא יותר מ2-3 שניות החדרה וכו ואז יציאה שתרגיש יותר טוב וכו
היא לא קונה את זה...פוחדת פחד מוות...
מצד אחד אפשר בעקרון להגיד לה לשכב על הבטן,האחוז בה,ולתת לרופא להוריד להחדיר וכו ולשחרר אותה ואז אחרי בכי קצר לתת לה לשכב להתאושש טיפה ולחזור לשיגרה מהר תוך חיבוק ומתנה וכו,אפשר לקחת את זה אבל בעירבון מוגבל כי ייתכן והילדה כלכך תצרח ואז כמו שאמר אחד הרופאים השריר יתקשה וקשה יהיה לבדוק יותר וזה גם יכאב לה..
אני מבולבלת..
איך אתה היית נוהג-סליחה על הדימוי-אבל אם זו הייתה ביתך,לצורך הענין...
מודה לך מאוד מאוד על הכול דני,
ד"ר דני,
תודה
עצתך חשובה

שלום ד"ר דני
מסכימה אתך בהחלט
מאנטרקציה אישית עם הבודק-ומשיחה איתו,
מה שנאמר הוא שצריך לעשות את הבדיקה ואין ברירה,
הילדה לא רוצה להגיע לשיחה,אז הלכתי לבד...איננה מוכנה לדבר עם הרופא גם בטלפון שירגיע ויסביר שזה שטות של 2-3 דקות ולא יכאב ורק אם לא תיתן לבצע ויבצעו בכוח אז זה יכאב כי תפעיל שרירים שילחצו שם..
בכל מקרה...חייבים לעשות,
ללכת פיזית לקופ"ח היא תלך,
היא לא חייבת לדעת שזה לצורך הבדיקה וגם אם תנחש היא יודעת שזה לבריאותה
מבחינת הענין של לעשות מה שצריך לעשות
אתה בכל מקרה במידה וזה נחוץ,ובמידה ואינטרקציה ושיחה עם הד"רכבר הייתה,היית כן מטפל בהפעלת לחץ וכוח?
ברור שהוא אמר שנועל את הדלת מייד למניעת חוסר אינטימיות,ברור שיד האם אוחזת בילדה,ברור שהיא לא תסתכל ותסתובב לצד שני,ברור שתהיה איתה בובה או דובי או משהו חמוד אחר,מאידך,הביצוע הזה בכוח ובלחץ,זה מה שמלחיץ,
אתה בכל מקרה היית מציע לבצע?
אם מוכרחים..מה היית מססביר לילדה-איך היית נוהג איתה?
בברכה,

אני בעצמי עברתי בדיקה כזו בגיל 11(היום אני עובדת עם ילדים חולים אז מניסיון אנסה לכתוב לך) ואף אחד לא דיבר איתי ליפני באתי אמרו זה מה צריך ועשיתי .. נעים זה לא נעים טראומה זה גם ממש לא טראומה.. ברגע שהבנתי שזה רופא והוא רוצה לטובתי ולעזרתי נרגעתי וכלל לא חששתי.. תפקידך כהורה הוא לגרום לילדה להבין שזה רק בשביל בריאותה וטובתה ואם היא צריכה זמן לחשוב להרגע או אפילו להחליף לה רופא/ה .. ולברר באמת כמו שהד"ר אמר את דחיפות הבדיקה..נראה לי שדר דני אמר לך כל מה שיכל ליעץ במקסימם דרך האינטרנט.. א בתור ילדה לשעבר שעברה את זה.. זה ממ ש לא השאיר לי טראומה..זה הכל תלוי בגישה שבאים לדברים בחיים.. ד"א ברגע שאת לחוצה מהבדיקה הילדה מרגישה את זה ונלחצת גם.. נסי להרגיע ולא להתיחס לזה כדבר "ואוו" ומלחיץ אלה כסתם עוד בדיקה שאמורה לעזור לרופאים לעזור לה! והכל יהיה בסדר .. בהצלחה.!. בחיים שלנו איך שאנו חושבים על הדברים משנים את המציאות ומחליטים לגבי השלחותם... מקווה שעזרתי .

כמו של הילדה בת ה-10 עים זריקת טישטוש ,או הרדמה חלקית שרק תותיר אותה כך שהיא לא תחוש כלום כמו שעושים בקולונסופיה או משו שכזה?