פורום מחלות זיהומיות - יש לך שאלה?

משטח מהשופכה (מאיבר המין) ותרבית יאפשרו לרב זיהוי של זיבה.
לגבי כלמידיה הזיהוי יותר מסובך. יש מעבדות (בעיקר בבה"ח) שעושות בדיקות מתוחכמות יחסית לזיהוי כלמידיה (PCR). אבל לרב מקובל לתת מה שאנחנו קוראים "טיפול אמפירי" - דהינו טיפול שמכסה את כל האופציות השכיחות לתלונה מסויימת. ולכן אם למשל אתה סובל מהפרשה וצריבה מאיבר המין תקבל כיסוי אנטיביוטי שמטפל הן בזיבה והן בכלמידיה.

למרות כל המידע שהבאתי לפניך - יתכן ויש אופציות נוספות שאתה לא לוקח בחשבון. ולכן אני מציע לך לפנות למרפאה המתמחה במחלות מין. שהרי אם קיימת יחסי מין לא מוגנים יש סכנה גם לעגבת, HIV ועוד ובדיקה ע"י רופא ומספר בדיקות מעבדה יוכלו להביא לאבחון יותר מקיף ומדוייק.

הרבה פעמים קשה לדעת מה עושים במקרה של זיהוי B. HOMINIS בצואה, וזאת משום שיש אנשים בריאים שנושאים אותו בצואה. אני חושב שאם נעשו בדיקה ותרבית צואה, ואולי כדאי שתהיינה שתי בדיקות, והמחולל היחיד שנמצא זה B. HOMINIS כדאי לטפל על רקע תלונותיך, ויש סיכוי טוב שתגיב לטיפול.
פלג'יל היא האופציה הטיפולית המועדפת למקרה כזה. בכל טיפול אנטיביוטי יש סיכוי מסויים של חוסר תגובה ועמידות, אבל הרופאה שלך אכן בחרה באופציה הנכונה.

חשוב לטפל נגד כאבים, לרב המחלה מוגבלת וחולפת מעצמה אולם תלוי במחלות הרקע של החולה.
בנוסף לטיפול נגד כאבים יש אפשרות גם לטפל בוירוס שגורם את המחלה - באמצעות אציקלוויר (ZOVIRAX) או תרופות דומות לו - אולם ידוע כי הטיפול הזה אפקטיבי בעיקר אם מתחילים בו תוך 72 ש' ממהתפרצות (היעילות שלו מאוחר יותר מוטלת בספק).

זוסטר אינו מדבק - דהיינו, לא ניתן לחטוף זוסטר ממגע עם אדם שיש לו זוסטר. אבל חשוב לזכור כי המחלה נגרמת ע"י וירוס אבעבועות הרוח - ולכן ילדים או בוגרים אשר לא חלו מעולם באבעבועות רוח ושלא חוסנו לאבעבועות רוח עלולים להידבק באבעבועות רוח במגע עם חולה עם זוסטר.

משתתף בצערך. מה השאלה?

הכי חשוב לזכור שבלא טיפול מונע - אם חוטפים מלריה - המחלה לא רק הורסת את הטיול, היא יכולה להרוס גם עוד כמה שבועות של אשפוז ולעתים אף להרוס את החיים בשל סיבוכים קשים ותמותה.
לכן, ללא ספק - אם יש אינדיקציה לטיפול מונע יש להקפיד ולקחת אותו. אם מופיעות תופעות לוואי - יש להתייעץ עם הרופא וניתן לרב להציע טיפול חלופי. שיעור תופעות הלוואי הוא נמוך, ורב הנוטלים את הטיפול מסתדרים ללא בעיה.

הנגיף עובר בטיפות - מהפרשות של דרכי האויר, או משתן (בעיקר אצל ילדים). כמו כן יכול לעבור מאם לעובר / יילוד.

פטרת בנרתיק וזיהומים חוזרים בדרכי השתן אינם קשורים בתנאים סניטריים כי אם בתנאים אישיים.
ממליץ לך להצטייד בתכשיר שניתן לקנות ללא מרשם כמו אגיסטן - פתילות ואגינליות.
לזיהומים בדרכי השתן תצטרכי להצטייד במרשם לאנטיביוטיקה - ציפרוקסין או רספרים.
כמו כן להקפיד על שתיה מרובה, להמנע מלהתאפק, ולהקפיד על מתן שתן לאחר קיום יחסי מין.

השם הגנרי (המדעי, כזה שכל רוקח בכל מקום בעולם ידע למה את מתכוונת) הוא CLOTRIMAZOL.

בשקית או בדיקור סופרא פובי?
ככל הנראה המשמעות היא שהבדיקה נלקחה בצורה לקויה טכנית (לא נלקחה דגימה נקיה, ומדובר בחיידקים מהעור). כך שאם הילד חש בטוב אין כל מקום לדאגה.

נסיעה להודו בשבוע כה מוקדם של ההריון היא צעד עם סיכון. ממליץ לך להגיע לייעוץ מסודר במרפאת מטיילים שם יוכלו לתת לך מידע רחב בנוגע לחיסונים וטיפול מונע במצבך.

חד משמעי יש לקחת את החיסון אמנם גילך איננו ממש בן 20 אבל אין מגבלת גיל בקשר לחיסון חי מוחלש זה. וקולומביה היא ארץ בה יש הרבה מאד קדחת צהובה ופעילות היתושים נושאי הנגיף גבוהה.להערכתי גם ייתכן וידרשו ממך להציג את הפנקס הצהוב של החיסונים בכניסתך למדינה

הייתי ממליץ לך לפנות לכל מרפאת מחלות זיהומיות באחד מבתי החולים בארץ. במרפאות הללו יושבים רופאים אשר יודעים להתקדם באבחנה של מחלות מטיילים.
אולי כדאי לך לדבר על הנושא עם רופא המשפחה שלך כדי להבין מה השיקולים שלו בשלילת אבחנה אפשרית של בילהרציה. בכל מקרה תצטרכי את עזרתו להתחייבות לביקור במרפאה למחלות זיהומיות.

בהודו הסיכון למלריה הוא בכל המדינה פרט לאזורים בגובה מעל 2000 מטר.
בנפאל אין סכנה באזורי ההרים וכל הטרקים בהימליה ובקטמנדו, אבל יש סכנה באזורים כפריים מתחת 1200 מטר.

יש מקום לפנות לרשות בריאות מקומית. הסיכון לכלבת בתרחיש שתארת קטן מאוד, אבל עם כלבת לא לוקחים שום סיכון כי זו מחלה ממיתה לל אטיפול. רשות הבריאות המקומית תעריך נכונה את הסיכון לכלבת בתרחיש שתארת גם לאור שכיחות כלבת באזור בו את נמצאת.
לסיכום - פני בהקדם לבדיקה וייעוץ!

יש לקחת החל מבערך יומיים לפני הכניסה ללאוס יום יום כדור של 100 מ"ג ולעוד -שבועיים אחרי שיצאת מלאוס. זהו מתן מונע כמובן שלא מחכים עד שתתלקח המחלה אלא לוקחים דוקבילין כטיםול מונע