הרטבה בלילה

הבת הגדולה שלי בת 3 וחודש. בגיל שנתיים בדיוק היא ממש כבר לא רצתה חיתול, הורדנו לה והגמילה ביום היתה מדהימה.. פספוסים בודדים, מלבד זה הכל עבר חלק.
אחרי חודשיים בערך הורדנו חיתול בלילה , בהתחלה קמנו והערנו אותה, היא עשתה וחזרה לישון - ברור שזה לא תמיד עבד כי לא תמיד קמנו.. (זה היה בערך שלושה שבועות) - בהמלצתה של הגננת שלה הפסקו עם זה בטענה שזה לא מלמד כלום והוא לא תלמד לשלוט על הצרכים שלה לבד. אז הפסקנו.
יש לציין שהורדנו לה חיתול בלילה - לא כי היא קמה "יבשה".. פשוט לא הרגיש לי נכון לשים לה בלילה וביום לא (לאורך זמן) - מסר לא נכון, בלילה את קטנה וביום לא.. מה גם שהיא לא ממש אהבה לשים.

עד היום היא מרטיבה.. ומה שהכי משגע אותי זה שאין שום חוקיות.. לא מזמן חשבתי שזה ממש מאחורי, שלושה שבועות לא היה שום פספוס.. ופתאום כן. וכך הלאה.. יומיים יבשים, שבוע פספוסים וכו'..

אני כן מרגישה שהיתה קצת רגרסיה בגלל לידת התאומים שבאו אחריה.. (יש בניהם שנתיים וחצי הפרש).
אנחנו לא צועקים עליה חלילה, משתדלים להיות מאוד סבלנים, נותנים פידבקים חיוביים שהיא קמה יבשה..
בבוקר לא עושים סיפור - באופן אוטומטי לוקחים אותה, שוטפים אותה.. מחליפים במהירות מצעים - בקיצור, לא מייחסים לזה חשיבות.

קראתי קצת ושמעתי שזה לגיטימי עד גיל 5 (הרטבות בלילה).
שאלתי היא האם זה נכון, שנית, מדוע בכל זאת יש הבדלים ניכרים בלילות (שובע כן ושבוע לא..)