בקשה לעזרה - מצטערת מראש על המגילות

שיר שלום
את נשמעת מיואשת. קשה לך לוותר על האוכל הטעים והמשמין וקשה לך להתעמל. את במעגל של תסכול ואוכל ואם תחליטי תוכלי לצאת ממנו.
תחשבי על כל הסיבות שכדאי לך לרזות ואיך הרגשת שהיית רזה יותר. בקשי עזרה ממי שקרוב לך.
מה הקשיים שלך בשמירת ארוחות מסודרות? מה קרה בשרות הצבאי שעלית ככה?
בדיאט קאוצ'ינג, אפשר להכיר כל אספקט של חייך, להבין מה הם החסמים שלך לאורח חיים בריא ולהכין תכנית פעולה. אם אינך מצליחה לבד , את זקוקה לליווי ותמיכה נכונים. יכול להיות שלא נוצר הקשר הנכון עם הדיאטנית והיא לא עבדה על תהליכים נפשיים. רק תפריט לא עובד!!!!!!
לגבי התפריט, ביום שאת אוכלת עוף הוא מכיל כ-1600 קלוריות. ללא ספורט יהיה לך מאד קשה לרדת בקלוריות אלו. קחי החלטה לחזור לספורט. את מסוגלת! נהלי יומן אוכל. שתפי אותי.
בברכה
חדוה

היי חדווה, תודה רבה על ההתייחסות. נחמד לדעת שמישהו מקשיב, גם אם זה מבלי להכיר וגם אם זה מרחוק.
לגבי מה שכתבת- אני כן רוצה וכן מנסה לרדת במשקל ולצאת מהמעגל של התסכולים אך אני לא מצליחה להחזיק..:-( אני חושבת על הבגדים שאני אקנה והבגדים שמחכים לי בארון שאני אחזור אליהם אך זה לא עוזר לי.. אנשים מסביבי אומרים שאני לא צריכה דיאטה ושאני לא שמנה אבל אני לא מרגישה ככה ולא מקשיבה.. אני יודעת שאני לא מאוד מאוד מאוד שמנה אבל זה הרגשה פנימית, שאני מרגישה את כל הגועל של ה14 ק"ג שהעליתי, אני לא אותו בנאדם. מה שקרה בצבא לדעתי זה שפשוט לפני הצבא (כששקלתי 50 ק"ג) מנעתי מעצמי מתוקים וכל מיני שטויות, כי באמת לא הייתי רעבה ולא הרגשתי צורך. בטירונות כשכולם אכלו ממתקים ועוגיות אני הייתי שותפה, ופתאום "נפתח לי התיאבון" משום שנתתי דרור לרצונות שלי. מאז אני לא מצליחה לסגור את הפה. אני מתגעגעת לגוף שהיה לי לפני הצבא (אגב לשקול 50 ק"ג זהו לא הטבע שלי, אך גם לא 65! תמיד הייתי ממוצעת, רק בתקופה של אמצע י"ב- תחילת הצבא הייתי במשקל כל כך נמוך), מתגעגעת ל"מעט" יותר ביטחון.. להרגשת הקלילות.. לא רוצה להתבייש כל הזמן, להתאכזב בחנויות הבגדים. אני לא יודעת מה לעשות...
אני מרגישה שהאוכל שולט בי ולא אני בו.
מה דעתך?
תודה רבה.. שוב על המענה והאיכפתיות.

היי שוב
כמו שאת כותבת את לא חייבת לחזור ל-50 ק"ג אבל יתכן ואפילו 5 ק"ג ישפרו את הרגשתך. אני מבינה שבצבא אכלת ממתקים ופיתחת כנראה תשוקה למתוק. את רוצה מאד לרדת, את לא מרגישה טוב עם גופך, אפילו חוסר ביטחון ובושה ובכל אופן לא עושה דבר בקשר לכך.
זוהי הרגשה נוראה שהאוכל שולט. האם את נמצאת כרגע במצב נפשי קשה או סטרס בחיים שקשה לך להזיז דברים? או שהחיים עמוסים ואין לך אנרגיה להשקיע בירידה?
אין פתרון קסמים! אם קשה לך לבד , תמיכה תעזור .
תחליטי על שינוי אחד קטן שאת מוכנה לעשות ותעמדי בו. אולי ספורט, או ממתק אחד ביום וכו'.
התחילי לומר כן לשינוי, כן לספורט, כן יכולה, כן אוכלת להיות בריאה.....מחשבות חיוביות ואופטימיות יעזרו.
בברכה
חדוה

היי, שוב תודה על התשובה המהירה.
לגבי שאלתך- אני נמצאת בלחץ תמידי אפשר להגיד כבר שנתיים וחצי, מאז שהתגייסתי לצבא. תפקידי מכיל המון לחצים ועבודה בו זמנית על הרבה מדי דברים שונים. בנוסף, בשנה האחרונה אני נכנסת ויוצאת ממעגלים של למידה ובחינות פסיכומטריות, בעוד שבוע וחצי זו תהיה הפעם השלישית שלי בשנה שאני ניגשת לבחינה,אני מאוד רוצה לשפר ולהתקבל ללימודים המבוקשים באוניברסיטה.

לגבי תמיכה- "על פניו" אני מקבלת תמיכה- אני הולכת למפגשים עם הדיאטנית אם כי לא ברצון וחשק בד"כ.. איך יכול להיות שלא מצאתי עד עכשיו דיאטנית שאני מתחברת אליה (ניסיתי 5 דיאטניות שונות בשנתיים)? אולי הבעיה היא בי?

מחר אני אלך להתאמן בחדר כושר. היום אכלתי בבוקר: פייבר 1 (כוס)+גביע יוגורט 1.5%. ביניים: 2 לחם קל עם חצי כפית טחינה+ 2 פרוסות פסטרמה. צהריים: 5 כפות אורז מלא+לקט ירקות מבושלים+ מעט גרגרי חומוס מבושלים ואפונה. אחה"צ: חטיף אנרג'י ומאוחר יותר 2 לחם קל עם מריחה דקה של חומוס ומטבוחה+פרוסת פסטרמה. ערב: כוס קורנפלקס מחיטה מלאה+כוס חלב 3%+פרוסת לחם קל עם מעט קוטג' 3%. מה דעתך? סופשבוע נפלא!!

היי שוב
תארתי לעצמי שאת בלחץ ואין לך אנרגיה לחשוב על דיאטה. את נשמעת עכשיו הרבה יותר בכיוון ובאמת לרוב זה לא מאמץ אדיר. צריך להחליט על מטרות קטנות ולעמוד בהן. לא לרעוב ולא קשה מדי.
התפריט שלך סביר. חסר ירקות בכל ארוחה, חסר פירות. אני אישית לא ממליצה על פסטרמה פעמיים ביום, לא בריא! הקלוריות תהיינה סביב 1500 אם את מאד מדייקת, אבל אם את גולשת , זה יהיה יותר שמירת משקל. כל הכבוד שהחלטת להתחיל להתעמל.
גם אם לא תרדי מיד, זה שהחלטת להתחיל בספורט ולאכול ארוחות מסודרות יגרמו לך להרגיש טוב. תבדקי אם את יורדת ואם לא תצטרכי להפחית כמויות. למשל הקורנפלקס בערב.
לגבי דיאטניות, הבעיה לא בך, הקשר כן עוזר ודיאטנית שעובדת כ"פסיכולוגית" מצליחה יותר בשינוי אצל המטופל.
בברכה
חדוה